ד"ר אמילי סילברמן היא מרצה במחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית החל באוקטובר 2013.
היא מחזיקה בתואר שלישי במדיניות ותכנון חברתי מ London School of Economics (2007), תואר שני במדיניות ציבורית מאוניברסיטת ת"א (1992) ותואר ראשון בסוציולוגיה מ Swarthmore College בארה"ב (1984). תחומי ההתמחות שלה הם מדיניות דיור, תכנון חברתי, התחדשות עירונית ותכנון עם קהילה.
עבודות המחקר של סילברמן מתאפיינות בדגש על היבטים יישומים וקידום ערכים של הוגנות ושוייון. חלק מן המחקרים מתבצעים בשישיתוף פעולה עם מקבלי החלטות ונציגי קהילה, ולרב כוללות גם לימוד מניסיון בחו"ל ובישראל עבור גיבוש מדיניות יישראלית. בעברה המקצועית עבדה סילברמן כמקימה/מנהלת המעבדה לתכנון עם קהילה בטכניון, כמייסדת/מנהלת 'קהילת תל אביב' של החברה להגנת הטבע,כיועצת ארגונית עם מגוון ארגוני חברה אזרחית וגופים במגזר הציבורי, וכקצינת מבחן לנוער (העבודה המפחידה ביותר). בין הפרסומים: "דיור בר השגה: כלים של תכנון סטטוטורי ומדיניות מקומי",עם רחל אלרתמן, ו"שיקולים חברתיים בתכנון מרחבי" עם אזרה צ'ורצ'מן, ועריכת פרק מתוך ספר היועצים למחאה החברית ("אפשר אחרת") כיו"ר צוות דיור, תכנון, תחבורה וקרקעות.
פישהנדלר הינו פרופסור מן המנין במחלקה לגאוגרפיה. תחומי המחקר של איתי עוסקים ביישוב סכסוכים סביבתיים, בממשל ושינוים אקלימים ובפוליטיקה סביבתית. מחקריו כיום מתמקדים בקבלת החלטות בפיתוח משאבי מים ובעיקר אנרגיה. פרופ' איתי פישהנדלר עסק במחקר אקוויפר ההר, אגן ההיקוות של הירדן, האגמים הגדולים, הריו גרנדה ואגן ההיקוות של הקולורדו. הוא מפרסם בכתבי עת העוסקים בפוליטיקה סביבתית, גיאוגרפיה, מים, יישוב סכסוכים, כלכלה אקולוגית, שינויים אקלימים ואנרגיה. כיום איתי מעורב בפרויקטים המתמקדים בקבלת החלטות במשק האנרגיה לדוגמא, הסיבות לכך שיעדי אנרגיה מתחדשת משתנים; הגאופוליטיקה של רשתות חשמל; שותפות קהילה-מגזר פרטי בהקמת מיזמי אנרגיה מתחדשת; התפקיד של מסגור בהערכת פרויקטים תשתיתים; סנקציות אנרגטיות ועוד. המחקרים של איתי עושים שימוש במתודולוגיות כמותיות ואיכותיות.
Professor Itay Fischhendler research interests focus on environmental conflict resolution, natural resources governance, and decision-making under conditions of political and environmental uncertainties. He is a leading scholar on transboundary water institutions and Middle Eastern water policy, and has published over 60 articles in leading public policy, conflict resolution, peace studies, geography, ecological economics, and environmental journals. Itay is now engaged in research related to the politics of energy infrastructure and energy diplomacy, including energy sanctions. Many of Itay’s studies take a critical approach, often by the use of discourse analysis and content analysis, of planning and building protocols of national infrastructure, such as energy and water.
