לזכרם

amiran

פרופ' דוד עמירן ז"ל

1910 - 2003

חתן פרס ישראל לשנת 1977 בגאוגרפיה.
נולד בברלין. למד גאוגרפיה באוניברסיטאות פרייבורג ופרנקפורט. לאחר מכן עבר לאוניברסיטת ברלין, ממנה יצא להרי אורל ברוסיה לסקר גיאומורפולוגי, ובסיום מחקרו החליט לעבור לשווייץ, עקב עליית הנאצים לשלטון. באוניברסיטת ברן סיים דוקטורט על נהרות באיטליה. בשנת 1935 עלה לארץ ישראל.

קרא עוד
לאחר עלייתו ארצה התקבל כעוזר בספרייה של הגאולוג יהודה פיקרד. בשנת 1937 יזם את הוצאת אטלס ארץ ישראל, אך בטרם מימוש הרעיון גויס לשורות הצבא הבריטי ושירת ביחידת המיפוי במצרים ובאירופה. בשובו ארצה שירת בשירות המיפוי המנדטורי ובמלחמת העצמאות השתתף בלחימה. בתום המלחמה הקים את המחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים ועמד שנים רבות בראשה. היה פעיל בתוך מוסדות האוניברסיטה העברית (בין השאר כיהן כסגן נשיא האוניברסיטה) ומחוץ לה. היה לנשיא הראשון של האגודה הגאוגרפית הישראלית (1961 - 1977). עמירן נחשב לאבי הגאוגרפיה המודרנית בישראל. הרבה לחקור ולפרסם בתחומים שונים של הגאוגרפיה, החל מגאוגרפיה אזורית (חבלית) ועירונית, וכלה בגאוגרפיה סביבתית. אחד הפרויקטים החשובים שהוביל וערך היה אטלס ישראל ואטלס ירושלים. כן היה חלוץ המחקר הגאוגרפי של כפרי הערבים וערי הפיתוח וחקר אפשרויות להגברת הגשמים בישראל. העמיד תלמידים הרבה - רבים מהם היו פרופסורים לגאוגרפיה באוניברסיטאות השונות בארץ.
היה הראשון לזכות בפרס ישראל בתחום הגאוגרפיה, בשנת 1977. היה נשוי לרות עמירן, ארכאולוגית וחוקרת ארץ ישראל, זוכת פרס ישראל לשנת 1982. היו לבני הזוג הראשונים שזכו בפרס. בני הזוג עמירן הורישו את כל עזבונם לאוניברסיטה העברית בירושלים במטרה להקים קרן מלגות לסטודנטים מצטיינים בגאוגרפיה ובארכיאולוגיה.
קראו פחות
רוני אלנבלום ז"ל

פרופ' רוני אלנבלום ז"ל

2021-1952

רוני אלנבלום היה פרופסור מן המניין במחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית ופרופסור עמית באוניברסיטת קיימברידג' שבאנגליה.
רוני התחנך בשלוש פקולטות שונות באוניברסיטה העברית: בוגר מצטיין של המכון למדעי כדור הארץ, ומוסמך ודוקטור של המחלקה לגיאוגרפיה והחוג להיסטוריה.
את הפוסט דוק שלו עשה בהדרכת ז'אק לה גוף, מחשובי ההיסטוריונים של אסכולת האנאל הצרפתית בבית הספר הגבוה למדעי החברה בפריס.

קרא עוד
רוני מתמחה בגיאוגרפיות ימי ביניימיות ובעיקר בתולדות הלבנט בימי הביניים ובמסעי הצלב.

הוא עסק גם בתולדות העיור וניהל את פרוייקט המחקר הארכיאולוגי של מצד עתרת. רוני עמד בעבר בראש בית הספר להיסטוריה של האוניברסיטה העברית, הקים את תכנית הדוקטורנטים המצטיינים במדעי הרוח ועמד בראש ועד הסגל הבכיר בזמן השביתה של שנת 2008.
אלנבלום כתב שלוש מונוגרפיות שיצאו כולן בהוצאת קיימברידג' היוקרתית:
Frankish Rural Settlement in the Latin Kingdom of Jerusalem (Cambridge University Press, 1998), Crusader Castles and Modern Histories (Cambridge University Press, 2005), and The Collapse of the Eastern Mediterranean: Climate Change and the Decline of the East, 950–1072 (Cambridge University Press, 2012).

בספרו האחרון הציג רוני אנטומיה של קריסה שהחלה בשינוי אקלימי. ועסק בכתיבה של ספר העוסק בתופעה ההפוכה ומנתח תקופות של שפע מנקודת מבט של היסטוריון.
רוני יזם כמה פרוייקטים דיגיטליים העוסקים בהיסטוריה של ירושלים www.jerusalem-library.org
במפות עתיקות של ירושלים www.jnul.huji.ac.il/dl/maps/jer
הפרויקט האחרון שנחנך באוגוסט 2016 , crusades-regesta.com מאפשר חיפוש באנגלית בתקצירי כל התעודות הצלבניות. האתר התבסס על עבודתו של פרופ' ג'ונתן ריילי סמית' ז'ל מאוניברסיטת קימברידג' וצוות מדעי בין לאומי, והוקם על ידי תלמידת המחקר שלנו - אנה גוטגרץ.

 

זוכי פרס פרופ' רוני אלנבלום לשנת 2022

שם הזוכה נושא העבודה מנחה
רוני אבנרי "תפיסת האובדן הנובעת משינויים סביבתיים ארוכי טווח: דינאמיות בתפיסת האובדן ותגובות רגשיות כתוצאה מנסיגת מפלס ים המלח" ד"ר עמית טובי
עדי כהן  

The impact of uncertainty on institutional acceptance of wildlife damage mitigation technology for wind energy: The Israeli Case of "Ruach Bereshit" wind farm    

פרופ' איתי פישהנדלר

 

 

Ronnie Ellenblum served as Professor of Historical Geography and Environmental History in the faculty of the Department of Geography at the Hebrew University  until his untimely passing in 2021.  He was the author of Frankish Rural Settlement in the Latin Kingdom of Jerusalem (Cambridge University Press, 1998), Crusader Castles and Modern Histories (Cambridge University Press, 2005), and The Collapse of the Eastern Mediterranean: Climate Change and the Decline of the East, 950–1072 (Cambridge University Press, 2012). He headed the Vadum Iacob and the Historic Cities research projects.

Following the publication of his  'Collapse of the estern Mediterranean' volume, Ellenblum began developing a comprehensive theoretical approach to 'Fragility', claiming that a decade-long climatic disturbance (drought, untimely rains and severely cold winters) in the magnitude of one and even half a standard deviations affecting a certain region, could lead to scarcity of food or even famine, societal upheavals and transformations.

His last project examined the opposite phenomenon: the effects of amelioration of climatic conditions for a comparatively long period of time (from several decades to several centuries).

Ellenblum's theory of Fragility was based on a thorough reading of a wealth of well-dated textual and archaeological evidence, pointing to periods of Collapse (in the eastern Mediterranean during the Medieval Warm Period), and relatively long periods of affluence (the entire Mediterranean Basin during the Roman Optimum).

Ellenblum was involved in the creation of several data bases dealing with the history of Jerusalem together with al-Quds University www.jerusalem-library.org ; with the maps of Jerusalem www.jnul.huji.ac.il/dl/maps/jer

Recently he initiated a new Dats Baset hat enables sophisticated search in the entire compendium of Crusader documents and charters. The compendium was created by the late Prof. Jonathan Riley-Smith, relying on an international committee of experts and the Data Base itself was created by our doctoral candidate Anna Gutgarts.

 

 

קראו פחות
joshua_2

פרופ' יהושע בן-אריה ז"ל

2023-1928

חתן פרס ישראל לשנת 1999 לחקר הגאוגרפיה וארץ ישראל.
יהושע בן אריה, חוקר תולדות ירושלים והארץ, ראה את עצמו "בן הארץ הזאת" כפי שקרא לספרו האחרון. הוא היה חוקר מובהק של ארץ ישראל, מורה מסור לתלמידיו הרבים, מנהיג אקדמי באוניברסיטה העברית ופעיל במעשה הציבורי.

קרא עוד

הוא נולד בשנת 1928 בפתח תקוה, נכד למייסדי המושבה. הוא החל את לימודיו באוניברסיטה העברית בהיסטוריה ובארכיאולוגיה ומרגע שהתוודע לפרופ' דוד עמירן נכבש ללימודי הגיאוגרפיה והיה נציג מובהק של דור התלמידים הראשון שהפכו למלומדים ומורים במחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית.

הוא השלים את לימודי המוסמך על חבל לכיש בהדרכת פרופ' דוד עמירן ואת לימודי הדוקטורט על עמק הירדן התיכון (בקעת כנרות) בהדרכת פרופ' יצחק שטנר. לאחר סיום הדוקטורט השתלם באנגליה בגיאוגרפיה היסטורית בהדרכתו של סר קליפורד דארבי וכששב למחלקה לגיאוגרפיה הוא יסד את הגיאוגרפיה ההיסטורית כתת-דיסציפלינה בגיאוגרפיה הישראלית. כמנהיג אקדמי ביסס יהושע בן אריה את המחקר וההוראה בגיאוגרפיה היסטורית, העמיד דורות של תלמידים והדריך מספר ניכר של תלמידי מ"א ודוקטורט שרבים מהם היו בעצמם מורים וחוקרים באוניברסיטאות ובמכללות בישראל. הוא היה לתלמידיו לא רק מדריך אקדמי אלא גם חונך אישי קרוב ודמות משפיעה בהמשך דרכם.

כחוקר הוא מחברם של למעלה ממאה ושלושים מאמרים ושל כעשרים ספרים ולצידם השתתף בעריכתם של ספרים רבים נוספים.

יהושע בן אריה לא הסתפק בעבודה האקדמית ושימש כדיקן הפקולטה למדעי הרוח בשנים 1981 - 1985 וכרקטור האוניברסיטה העברית בשנים 1993 - 1997. היה פעיל במוסדות רבים, סייע להקמת המחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטת חיפה ושימש כראש המכון לחקר ארץ ישראל ויישובה ביד בן צבי וכחבר הוועד המנהל של יד בן צבי במשך שנים רבות. בכל מקום בו היה פעיל הוא השרה את רוחו הטובה ואת נועם הליכותיו.

יהי זכרו ברוך.

קראו פחות
דב גביש ז"ל

ד"ר דב גביש ז"ל

2022-1937

כגיאוגרף וחוקר המורשת הכרטוגרפית של ישראל, עסק ד"ר דב גביש במסגרת מחקריו המקיפים בהיסטוריה של המדידות, המיפוי והצילום-האווירי של מדינתנו, מאז מלחמת העולם הראשונה. הוא למד ולימד שהפעילות הגאודטית, הכרטוגרפית והצילומית יצרה אוסף עשיר ומרתק המתעד חזותית את פני הארץ ככלי חיוני לתיעוד, מחקר ולימוד.

קרא עוד
במועד הפקתו חושף התיעוד החזותי אירועים בשטח, גם זמניים, ובעזרתם ניתן להתחקות אחר תמורות בנוף, לעקוב אחר פעילות האדם וטביעת חותמו ולהאיר אירועים היסטוריים שלעיתים אינם ידועים או חולפים

אמצעי מחקר אלו חושפים לעיתים את "היוצרים השקטים" של התיעוד החזותי: אלו אנשי המיפוי והצילום אשר הודות לעבודתם ניתן לעקוב אחר המניעים האישיים שלהם, או הרקע למשימותיהם, שעשוי להיות פרק מרתק בכתיבת ההיסטוריה שלנו.

אלפי תצלומי-האוויר שצולמו מאז ראשית הטיסות בארץ, החל ב-1913, מלחמת העולם הראשונה ותקופת המנדט הבריטי, הם התשתית לאוספי התצלומים שעליה יצר דב גביש את ארכיון תצלומי-האוויר ההיסטוריים של ישראל, במחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים. מאז דבק בשילוב הכלים החזותיים כחלק בלתי נפרד בכול כתיבה מתעדת.

בכמה מפרסומיו, בתחום האישי, נתן ביטוי לשנים של מחקר ושחזור נסיבותיהם של שני אירועים מכוננים בחייו ובחיי משפחתו. שניהם קשורים למאבק של יחידות הפלמ"ח להקמת מדינת ישראל העצמאית.

אחיו הגדול, יהודה גביש, נפל עם שלושה-עשר מחבריו, בגשר אכזיב, במהלך פעולת "ליל הגשרים" ביוני 1946, בו פוצצו לוחמי הפלמ"ח גשרים אסטרטגיים ברחבי הארץ.

אח שני, ישעיהו, נפל בשבי הלבנוני ב-1947, עם ארבעה אחרים, בעת סיור בגבול לבנון. החמישה שוחררו רק בעקבות הסכם שביתת הנשק לאחר מלחמת העצמאות. פרסמתי את תוצאות המחקר והתיעוד של הקורות הללו בשני ספרים, אשר היוו גם בסיס לשני סרטים דוקומנטריים.

קראו פחות
עמירם

פרופ' עמירם גונן ז"ל

2018-1935

ערב יום הולדתו ה-83, בשמחת תורה (1.10.2018), נפטר פרופ' עמירם גונן, שהיה מאבות הגאוגרפיה העירונית הישראלית ומעמודי התווך של הדור השני של המחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים, בתחום העירוני-החברתי-הכלכלי-התכנוני. תחום זה כלל בין היתר גם את פרופ' אריה שחר ז"ל ופרופ' שלום רייכמן ז"ל, שלושתם ילידי אותה שנה: 1935.

קרא עוד
עמירם התמחה בגאוגרפיה עירונית חברתית, ובין היתר חקר במשך שנים את הפסיפס העירוני הפרברי של ערי ישראל, ובפרט את עיור המושבות, שיכוני העולים והוותיקים והתברגנות שכונות, תחום בו הדריך כמה מהבולטים שבתלמידיו. עולם ידע זה סוכם בספרו Between the City and Suburb: Urban and residential Patterns and Processes in Israel, שיצא לאור בשנת 1995. עמירם פעל רבות בתחומי המדיניות והתכנון, בין היתר כראש מכון ירושלים לחקר ישראל בשנים 1989-1986, כראש מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות בשנים 2006-1990 וכשותף בצוותי תכנון מגוונים, ובהם ישראל 2020 - תוכנית אב לישראל בשנות ה-2000.

עמירם התמחה בגאוגרפיה עירונית חברתית, ובין היתר חקר במשך שנים את הפסיפס העירוני הפרברי של ערי ישראל, ובפרט את עיור המושבות, שיכוני העולים והוותיקים והתברגנות שכונות, תחום בו הדריך כמה מהבולטים שבתלמידיו. עולם ידע זה סוכם בספרו Between the City and Suburb: Urban and residential Patterns and Processes in Israel, שיצא לאור בשנת 1995. עמירם פעל רבות בתחומי המדיניות והתכנון, בין היתר כראש מכון ירושלים לחקר ישראל בשנים 1989-1986, כראש מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות בשנים 2016-2000 וכשותף בצוותי תכנון מגוונים, ובהם ישראל 2020 - תוכנית אב לישראל בשנות ה-2000.

עמירם עסק רבות בהשתלבות האוכלוסייה הערבית/הפלסטינית והאוכלוסייה החרדית בחברה ובכלכלה הישראלית. לשתי הסוגיות היה מקום מרכזי בפעילותו של מכון פלורסהיימר, כאשר בראשונה שיתף פרופ' גונן פעולה עם מי שהיה קודם לכן תלמידו פרופ' ראסם חמאיסי. עמירם חקר את דפוסי השתלבותה של האוכלוסייה החרדית בניו יורק ובלונדון בשוק העבודה ("מהישיבה לעבודה, הניסיון האמריקני ולקחים לישראל", 2000; "בין לימוד תורה לפרנסה, חברת לומדים ומתפרנסים בלונדון", 2005). פעילותו לשילוב האוכלוסייה החרדית במערכת ההשכלה הגבוהה חרגה מתחום המחקר והוא היה פעיל בגיוס מלגות בתחום זה ובייעוץ לסטודנטים חרדים. סוגיית עתידה החברתי והתכנוני של ירושלים העסיקה גם היא מאוד את עמירם ובאה לידי ביטוי בשורת פרסומים שיצאו לאור במכון פלורסהיימר.

 

לא ניתן לסכם את פועלו ותרומותיו של עמירם בדיווח יבש על פריונו המחקרי. עמירם היה אדם בעל אופקים רחבים ביותר, סקרנות ויצירתיות אין קץ. כל מי שזכה לעבוד במחיצתו התוודע לדרך חשיבתו האסוציאטיבית, כאשר תוך כדי השיחה עולים רעיונות חדשים לחלוטין "מחוץ לקופסא", ובהם כאלה הנקלטים על ידי בני שיחו ומובילים אותם בהמשך לכיוונים שלאו דווקא תוכננו מראש. לא במקרה עסק עמירם בתחום החברתי – עמירם היה איש אוהב אדם, איש שיחה היודע "לקרוא" את אנשי שיחו ולכבדם. עמירם היה גם אדם שלא הלך בתלם של כללי המשחק האקדמיים המחושבים, אלא השקיע ביוזמות שאולי לא מסייעות לקריירה האקדמית, אך האימפקט האמיתי שלהם גדול בהרבה מזה של מאמר בכתב עת מדעי. אזכיר כאן את ספרו המרשים Israel Then and Now and In-Between (1997) וסדרה בת 10 כרכים שערך: Peoples of the World: Cultures and Custom. – אנציקלופדיה על הקבוצות האתניות בכל העולם, שיצאה לאור בניו יורק. עמירם עסק במגוון רחב של תחומים, בהם ייחודיים, כמו גאוגרפיה של קבורה, ובהם בלב העשייה התכנונית, כמו מדיניות פיזור האוכלוסייה והתכנון הארצי. אפילו על האירוע המכונן של ביטול ה-Spadina Expressway בטורונטו כתב נייר בשנת 1970.

 

עמירם היה דמות מובילה ומיוחדת בתחום הגאוגרפיה והלימודים העירוניים בישראל במשך קרוב לשישים שנה. הוא יחסר לנו מאוד כחוקר פורה ושופע רעיונות וכאדם.

כתב: פרופ' ערן רזין

קראו פחות
gerson

פרופ' רן גרסון ז"ל

1939 - 1989

רן גרסון נולד בפתח תקוה בשנת 1939. בשנת 1973 קיבל תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית והצטרף לסגל האוניברסיטה.

בשנת 1986 הועלה לדרגת פרופסור-חבר. רן הגיע להישגים חשובים בתחום הגאומורפולוגיה האקלימית והסטרוקטורלית וחקר בשיטות שונות ומגוונות את התהליכים והצורות של פני השטח בתקופות קדומות, בעיקר בנגב. מחקריו על מדבר סיני תרמו ללימוד אזור זה והרבה מן החומר הגאומורפולוגי שאסף שם טרם פורסם.

קרא עוד
במסגרת מחקריו שהה תקופת זמן באנטארקטיקה במימון הקרן הלאומית למדע של ארה"ב והיה בין הישראלים הבודדים שהשתתפו בחקר יבשת קפואה זו. כמו כן, ניהל מחקרים באפריקה המרכזית ובמדבריות צפון אמריקה. כל מחקריו נשאו אופי רחב- טווח ושילבו היבטים ועמיתים מתחומים רבים. הוא נהג דרך קבע להשלים את מחקריו בישראל במחקר.שדה מקביל בחו"ל. אחד התחומים שאותו טיפח במיוחד היה חקר המערות בארץ והיה לו תפקיד מרכזי בהעמדת הנושא על בסיס מדעי. רן השתתף במחקרים ארכיאולוגיים ותרם להבנת הרקע הטבעי בתקופות היסטוריות ופרהיסטוריות. רן הרבה לערוך מחקרי שדה ביחד עם תלמידיו, בדרך כלל במקומות מרוחקים מיישוב ובתנאי אקלים קשים, דבר שתרם לפיתוח יחסי הכרה והערכה הדדיים עם חבריו ותלמידיו מעבר למקובל.
בעת פטירתו, ב-4 באפריל 1989, היה רן גרסון בתחילת תהליך סיכום של מחקריו החלוציים בנושא הגאומורפולוגיה הטקטונית והאקלימית של הנגב והערבה וזאת בצורת ספר מדעי-מחקרי רב-היקף, אותו חלם לפרסם תוך שנתיים-שלוש.

קראו פחות
joshua cohen

פרופ' יהושע כהן ז"ל

1937 - 1997

יהושע גדל בארץ ועסק בשאלות היסוד של הקיום הישראלי בארץ חדשה קולטת עליה. מצד אחד הוא עסק בשאלות של הפריסה הגיאוגרפית של הפעילות הכלכלית ואילו מצד שני חדר לתוך החיים החברתיים לעומקם. השנים האחרונות שלו הוקדשו לחקר הפיכתם של עולים חדשים לישראלים ולהבנת היחסים בין ותיקים לעולים, בין מזרחיים למערביים, בין חזקים לחלשים, בין מי שנמצא במרכז העניינים לאלה אשר בשוליים.

קרא עוד
בראשית דרכו חרש יהושע בתלמים פתוחים ומקובלים, כאשר עסק בגיאוגרפיה של המסחר והשירותים. אולם, עם השנים פיתח לעצמו תלמים משלו. הרקע האישי שלו הוא שמשך אותו, בין השאר, אל תלמים אלה. הוא גדל בשכונות הדרומיות של תל אביב. אמו זיהתה את כשרונותיו וסגולותיו והועידה אותו, כפי שעושות אמהות רבות, למסלול חיים אחר מזה שמכתיבה לו הסביבה בה גדל. כילד קטן היא הוליכה אותו אל בית ספר הנמצא מצפון לשכונה הדרומית, במקום שמצויים בתי ספר בהם זוכים הילדים לחינוך ולהשפעה חברתית המכונת אותם למסלולי חיים הישגיים. ואכן, משם יצא יהושע לדרכו שלו והגיע עד לסמינר למורים לוינסקי בתל אביב והרחק הלאה אל האוניברסיטה העברית בירושלים. באוניברסיטה הוא השלים את לימודי התואר הראשון והשני במחלקה לגיאוגרפיה ואף החל את צעדיו הראשונים כמורה באקדמיה.

נושא עבודת המוסמך שלו היה "תחומי השפעה מסחריים של הישובים העירוניים במישור החוף הדרומי של ישראל". הוא החל באותה עת לעזוב את דרכו המחקרית בגיאוגרפיה של התנהגות כלכלית. בדרך זו הוא המשיך במחלקה לגיאוגרפיה של אוניברסיטת שיקגו, בה הכין את עבודת הדוקטורט על "התפשטות חידושים במערכת עירונית; מרכזי קניות אזוריים מתוכננים בארה"ב 1919-1968". בדרך זו הוא המשיך עת חזר ללמד במחלקה לגיאוגרפיה של האוניברסיטה העברית בירושלים לאחר כמה שנים בצפון אמריקה.

קראו פחות
דב

פרופ' דב ניר ז"ל

1922 -2011

חתן פרס ישראל לשנת 1995 בגאוגרפיה. 
דב ניר נולד בשנת 1922 בכפר אוקוליצ'נו השוכן לרגלי הרי הטטרה, בצפון - מרכז סלובקיה. עלה ארצה בעליית הנוער בשנת 1939.
בשנת 1950 החל את לימודיו במחזור הראשון של תלמידי המחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית שזה עתה הוקמה, היה מראשוני הבוגרים וממקבלי תואר דוקטור במחלקה לגאוגרפיה שהפכו להיות המורים והחוקרים בה.

קרא עוד

תחילת דרכו כמרצה במחלקה היתה בשנת 1960, בשנת 1970 קיבל תואר פרופסור ואף עמד בראש המחלקה זמן מה.
בשנים 1979-1977 כיהן כנשיא האגודה הגאוגרפית הישראלית. בשנת 1989 פרש לגמלאות והמשיך בהוראה עוד שנים אחדות.

מחקריו עסקו בגאומורפולוגיה של ארץ ישראל ובגאוגרפיה רגיונלית. מבין אזורי הארץ , הקדיש תשומת לב רבה לבקעת בית שאן, אותה חקר במהלך הדוקטורט שלו, בשנת 1959 ואליה חזר מאוחר יותר ב – 1989 בספר נוסף. דב הקדיש עבודה רבה לגאוגרפיה רגיונלית של אזורים וארצות שונות בעולם ועל כך מעידים ספריו בסדרת ספרי ה"נופים" שכתב על צרפת, ספרד,ישראל ויפן. דב השקיע הרבה מאד בקשר בין הגאוגרפיה והחינוך וכתב ספרי לימוד לבתי הספר, מהם שהפכו לנכסי צאן ברזל של הגאוגרפיה בישראל. בשל תרומתו זו הוענק לו בשנת 1995פרס ישראל לחקר הגאוגרפיה של ארץ ישראל.

בין ספרי המחקר שפרסם "גאומורפולוגיה של א"י ", "פאתי מדבר, האדם בסובב הצחיח למחצה", "האדם כגורם גאומורפולוגי, מבוא לגאומורפולוגיה אנושית" ,"שיטות מחקר בגאוגרפיה רגיונלית",

”Region as a Socio-Environmental System: An Introduction to a Systematic Regional Geography”.

ביום חמישי י"ג בחשון התשע"ב (10.11.2011) הלך לעולמו פרופ' אמריטוס דב ניר והוא קרוב לגיל 90 שנה. יהי זכרו ברוך.

משפחתו של פרופ' דב ניר ז"ל החליטה להנציח את זכרו על ידי מתן פרס שנתי בסך 1000$ לעבודת גמר מצטיינת לתואר שני. תלמידי המחלקה בכלל ותלמידיה לתארים מתקדמים בפרט היו קרובים מאוד ללבו של פרופ' ניר. משום כך השילוב בין טיפוח המצוינות האקדמית במחלקה לבין התמיכה בתלמידים מתקדמים משקף היטב את מורשתו.

קראו פחות
אילן סלומון ז"ל

פרופ' (אמריטוס) אילן סלומון ז"ל

2024-1948

המחלקה לגאוגרפיה וביה"ס למדיניות ציבורית
תחומי מחקר: נסיעות, תקשורת, תחבורה, התנהגות מרחבית, מדיניות שימושי קרקע, אנרגיה ואיכות הסביבה.
פרופ' אילן סלומון הוא אחד החוקרים המובילים בעולם בתחומי הגיאוגרפיה ההתנהגותית. הוא חקר את הדרכים בהן אנשים מתגברים על המרחק – בתנועה ו/או בתקשורת. בעבודת הדוקטור שלו במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) אילן קידם רובד חדש במודלים של התנהגות נסיעות, כאשר הציע את המונח אורח החיים כמשתנה הקובע את הרוטינות של התנועה היומיומית.

קרא עוד
לאחר מכן אילן חקר את הקשר בין תקשוב לתנועה, והראה שהיחסים אינם יחסי תחלופה אלא השלמתיות. בעבודות מאוחרות יותר אילן קרא תיגר על התפיסה שנסיעות הן ביקוש נגזר בלבד (קרי נגזר מרצון להגיע בעלות מינימלית לצורך פעילות מסוימת), וזאת כחלק ממחקריו שעסקו בפערים בין ההנחות העומדות בבסיס הצעות מדיניות, להתנהגות בפועל של שחקנים שונים, וכן על התפיסה שרכבות יצמצמו את הגודש בדרכים ויספקו שורה ארוכה של תועלות חיצוניות. סביב שאלה זו ערך אילן שורה של מחקרים, וכן הופיע בתקשורת, בכדי למנוע השקעות סרק בישראל. בין לבין הוא חקר את השפעות המגדר על התנהגות נסיעות, הגורמים למשברי המים בישראל, הקשר בין מבנה עירוני והתנהגות נסיעות לפליטות מזהמים, הידע והתפיסות של ישראלים בנוגע לקו הירוק, מדיניות חניה, הגורמים המשפיעים על אימוץ חידושי מדיניות בתחבורה ובירור מושג האיחור.

 

כחבר בקהילת האוניברסיטה היה אילן אזרח מסור ומילא מספר ניכר של תפקידים: הוא כיהן כראש המחלקה לגיאוגרפיה, כמנהל למכון ללימודים עירוניים ואזוריים, הוא עמד בראש הוועדה שהקימה את תכנית הלימודים לתואר שני בניהול תכנון ומדינות הסביבה, היה חבר בצוות ההקמה של ביה"ס למדיניות ציבורית, ניהל את תכנית המנהלים בביה"ס למדיניות ציבורית, וכיהן כיו"ר וועדת הקידומים במדעים העיוניים של האוניברסיטה. על כל אלו הוא קיבל את פרס הרקטור לחבר סגל מצטיין. אילן היה פרופסור אורח במרכז תחבורה באוניברסיטת נורת ווסטרן (1988-1986), ומדען אורח באוניברסיטת טוקיו (1989). נוסף לפעילותו הנרחבת בתוך האוניברסיטה היה אילן פעיל בתרומה לחברה הישראלית. הוא היה חבר בצוות התוכנית ישראל 2020, בצוות התכנון של מטרופולין ירושלים ושימש כ יו"ר האגודה הישראלית לחקר התחבורה. זכורה בעיקר פעילותו כדירקטור מקצועי בחברת "חוצה ישראל" בהקמת כביש 6. 

 

 

קראו פחות
נפתלי קדמון ז"ל

פרופ' נפתלי קדמון ז"ל

2022-1925
החל מ-1954 עבד במחלקת המדידות הממשלתית (היום "המרכז למיפוי ישראל") כראש מחלקת הכרטוגרפיה (מיפוי גיאוגרפי). במקביל לימודי גיאוגרפיה וסטטיסטיקה באוניברסיטה העיברית בירושלים (B.A). לימודי מוסמך (M.Sc.) בטופוגרפיה באוניברסיטת גלזגו (סקוטלנד), ודוקטורט (Ph.D.) באוניברסיטת ויילס בכרטוגרפיה דיגיטלית (בעל מדליה בריטית על עבודתו בתחום זה).
קרא עוד
הוראת כרטוגרפיה באוניברסיטת תל- אביב (1974-1980) וירושלים (1981-1994). פרש לגימלאות כפרופסר- אמריטוס ב-1994, אך ממשיך ללמד בהתנדבות. חבר אגודות מקצועיות שונות בישראל ובעולם. חבר ועדת השמות הממשלתית בישראל מ-1965 ויו"ר ועדת המשנה לשמות גיאוגרפיים מ-1978.

תחום מחקר עיקרי- טופונימיה (תורת השמות הגיאוגרפיים). מאז 1977 ועד היום נציג ישראל במוסדות האו"ם לסטנדרדיזציה של שמות גיאוגרפיים, חבר קבוצת "מומחי האו"ם לשמות גיאוגרפיים" ויו"ר של שלוש ועדות בינלאומיות. שבתונים באוניברסיטאות וייעוץ והדרכה בארבע יבשות. מחבר ספרים ומאמרים רבים בכרטוגרפיה ובטופונימיה באנגלית, בעברית ובגרמנית. מרצה בשלוש שפות אלה בארץ ובחו"ל ומרבה לסייר בישראל ובעולם.

1990  1991

קראו פחות
karmon

פרופ' יהודה קרמון ז"ל

1912 - 1995

גאוגרף ישראלי, שהתמחה במגוון נושאים בתחומי הגאוגרפיה האנושית, בעיקר בכיוון הגאוגרפיה הכלכלית ומאוחר יותר בתחומי תחבורה ונמלים. יהודה קרמון היה מאבות הגיאוגרפיה הישראלית , ויחד עם מוריו ורעיו, פרופ' יצחק שטנר ופרופ' דוד עמירן, הקימו את החוג לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית, שבו התחנך דור שלם של חוקרים ומורים.

קרא עוד
יהודה קרמון החל בקריירה המדעית שלו בגיאוגרפיה בגיל 38, כאשך נתמנה לאסיסטנט במחלקה לגיאוגרפיה שהוקמה באותו זמן באוניברסיטה העברית בירושלים, כעבור שלוש שנים, בשנת 1953, קיבל את התואר מוסמך על סמך עבודת מחקר שהתמקדה בעמק החולה. במהלך התרחבות קשריו הבינלאומיים, החליט יהודה קרמון בשנת 1960, כי הגיעה העת למצוא גשרים עם העמיתים בגרמניה, קשר שהלך והתחזק ואחד משיאיו הראשונים היה סיור שארגן למחלקה לגיאוגרפיה בירושלים בחבל הרוהר, בשנת 1966. מאז, הפכה גרמניה ליעד חשוב בפעילותו המדעית, בהוראה ובמחקר.

כאשר פרש יהודה קרמון לגימלאות, כתב עליו פרופ' שלום רייכמן את הדברים הבאים: "במשך שלושים ושתיים שנה, הגיע קרמון להישגים מרשימים בתחום המחקר וההוראה: הוא כחב תשעה ספרים, ערך ארבעה נוספים ופרסם חמישים ושבעה מאמרים מדעיים אולם אין בהרצאה יבשה של עובדות אלה כדי לתאר את דמותו המיוחדת של קרמון כאדם, כמורה וכחוקר. קודם כל. הוא תוצר מובהק של התרבות האירופית והיהודית כאחד. שאליהם נחשף בעת לימודיו בבית המדרש לרבנים בווינה ובאוניברסיטת ברסלאו. שנית קרמון הוא מורה בחסד עליון. שרכש השכלה פורמלית בחינוך ובדידקטיקה בסמינר למורים בבית הכרם בירושלים. לימים. עתיר היה לומר בחיוך שהשכיל למצות בקריירה המדעית שלו את תחומי הידע שרכש קודם על-ידי שילובם בגיאוגרפיה, שהיתה המקצוע האחרון שרכש. את העניין בגיאוגרפיה גופא טיפח בו א"י ברור ז"ל שהיה מורו בסמינר. קרוב ליובל שנים, כאשר תיאר את יחסו של ברור אליו בסוף שנות השלושים, עדיין ניתן להרגיש בחום, בחיבה וברגשי הכבוד שרחש קרמון כלפי מורו.

קראו פחות
marianne_karmon.jpg

מרים קרמון ז"ל

2023-1921

מרים היתה כרטוגרפית בכירה במחלקה לגאוגרפיה. היא נולדה בברלין, למדה הכשרה חקלאית בשטוקהולם, ולימודי צורפות בבצלאל בירושלים. מאז שנת 1953 שימשה מרים כשרטטת לעבודות גמר ודוקטורט במחלקה לגאוגרפיה.
מרים ציירה ויצרה עשרות מפות קיר באוניברסיטה העברית לצרכי הוראה לסטודנטים. במהלך השנים היא השתלמה בשוויץ, ובהולנד במכון ITC  שבו גם לימדה קורסים. במחלקה לגאוגרפיה מרים הייתה שותפה בהוראת כרטוגרפיה לתואר ראשון וקורס מיפוי עירוני בלימודי המוסמך.

קרא עוד

היא השתתפה בהכנת המהדורה הראשונה של ״אטלס ישראל״ ובמסגרת זו יצרה את ההצללה המיוחדת במפה הבסיסית של ישראל בקנ״מ 1:250,000, וכן דוגמאות של יחידות נוף בישראל. היא אף שימשה ככרטוגרפית ראשית של ״אטלס ירושלים״, ופיקחה על הדפסת האטלס בהולנד. החוש האסתטי שלה והדיוק הרב שניחנה בו ניכרו בכל העבודות שהיתה שותפה להם. אהבתה למפות ליוותה אותה עד ימיה האחרונים.

מרים כרמון אטלס ירושלים אטלס

קראו פחות
raichman

פרופ' שלום רייכמן ז"ל

1992-1935
שלושים שנות פעילותו המדעית של פרופ' שלום רייכמן ז"ל הן סיפורה של הגיאוגרפיה המודרנית.
בפועלו המדעי נכללו ארבעה תחומים: תחבורה, גיאוגרפיה היסטורית, תכנון ומדיניות, וגיאופוליטיקה וגבולות.
בעבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטת ליברפול שלום רייכמן חקר את התפתחות התעופה באפריקה המערבית בגישה גיאוגרפית.
קרא עוד
לאחר שובו ארצה הוא המשיך בחקר התעופה והרחיבו לחקר התחבורה היבשתית.
בין היתר הוא הוביל את סקר הרגלי הנסיעה הראשון בישראל.

במחקריו הוא הניח את היסודות לגישה ההתנהגותית לניתוח תחבורה, עסק בניתוח מערכות התשתית הבאות לתת מענה לביקוש לתנועה, ובחן את התפתחותן של מערכות התשתית הללו. הצירוף של שני קווי מחקר אלו בא לידי ביטוי בשאלת היסוד ששאל בספרו משנת 1983 "התחבורה: עבדות או חירות?" (הספר נכתב בצרפתית, שפה שבה שלט ובה פרסם, לצד פרסומיו באנגלית ובעברית).

במחקריו ההיסטוריים בחן פרופסור רייכמן את תהליכי ההתיישבות בארץ ישראל בטרם "פרוץ המדינה" (כלשונו), וכן בשנותיה הראשונות. ספרו "ממאחז לארץ מושב" היה ונותר ספר יסוד המנתח את היווצרות מפת היישוב היהודי בארץ ישראל בטרם קום המדינה.

בעבודותיו אודות התכנון והמדיניות הציבורית בישראל, הוא בחן את תכניות פיזור האוכלוסיה, שיקום שכונות, כמו-גם את התפתחותה המוסדית של מערכת התכנון וההתיישבות ביהודה ושומרון.

בשנים האחרונות לחייו, פרופ' רייכמן חקר את תהליכי היווצרותם ושינויים של גבולות, ובייחוד את השאלה מה הם תיפקודי הגבולות וכיצד הם משתנים. בין השאר התמקד בתיפקודי הגבולות של מדינות אירופה תחת האיחוד האירופי. כמו בכל תחומי מחקרו גם בחזית זו הוא הקדים ראוֹת, ובכלל זה בשאלת הגבול המזרחי הרצוי למדינת ישראל.

פרופ' רייכמן העמיד דורות של תלמידים. בין תלמידיו ניתן למנות את פרופ' יוסי כץ, ד"ר ארנון גולן, פרופ' עירית עמית-כהן ופרופ' ערן פייטלסון.

בנוסף לפעילותו המדעית, שלום רייכמן היה מעורב בשדה המעשה. הוא שימש בתפקיד המדען הראשי של משרד התחבורה, יועץ למינהל התכנון בעת הכנת תכנית המתאר הארצית לפיתוח בינוי וקליטת עליה (ת/מ/א 31) ויועץ לפרויקט שיקום שכונות. כמו-כן כיהן כסגן נשיא של האוניברסיטה הפתוחה פרופ' רייכמן הקים את האגודה הישראלית למחקר תחבורה ושימש כיו"ר הראשון שלה.

באוקטובר 1992 שלום רייכמן הלך לעולמו, והוא בן 57. עם פטירתו איבדה קהילת הגיאוגרפים בישראל והמחלקה לגיאוגרפיה את אחד החוקרים המקוריים ביותר שלה.

משפחתו של פרופ' רייכמן החליטה להנציח את זכרו באמצעות פרס לעבודת סמינר מצטיינת במהלך לימודי התואר השני במחלקה לגיאוגרפיה.

הפרס מוענק מידי שנה במסגרת מפגש הבוגרים השנתי של המחלקה לגאוגרפיה.

קראו פחות
arie shachar

פרופ' אריה שחר ז"ל

1935 - 2006

חתן פרס ישראל לשנת 1999 בגאוגרפיה.

נולד בחיפה ובגיל צעיר עבר לתל אביב. לצה"ל התגייס במסגרת עתודה אקדמית וסיים בהצטיינות את לימודיו בגאוגרפיה ובהיסטוריה מהאוניברסיטה העברית בירושלים. במסגרת שירותו הצבאי עסק במיפוי באמצעות תצלומי אוויר.

קרא עוד
לאחר מכן התמסר ללימודיו האקדמיים וכתב עבודת דוקטורט על מרכז העסקים הראשי של תל אביב. שחר הצטרף לסגל המחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית. הוא גם ייסד וניהל את המכון ללימודים עירוניים ואזוריים באוניברסיטה. פרופ' שחר עמד בראש מערכות "אטלס ישראל" ו"אטלס כרטא", שימש יו"ר ועדת מקצוע הגאוגרפיה במשרד החינוך והתרבות, עמד בראש הוועדה הלאומית הישראלית לגאוגרפיה ושימש כנשיא האגודה הגאוגרפית הישראלית. נוסף על כך, היה שותף לצוותי תכנון רבים מטעם ממשלת ישראל ובשנות חייו האחרונות לקח חלק מרכזי בתכנון תוכנית מתאר ארצית מספר 35.
פרופ' שחר נחשב למייסד המחקר הגאוגרפי עירוני בישראל, והעמיד דור של תלמידים ממשיכי דרכו ברחבי האקדמיה הישראלית.

 

קראו פחות
shatner

פרופ' יצחק שטנר ז"ל

1900- 1981

גאוגרף וגאומורפולוג, חוקר ומורה, ממייסדי המחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים. יצחק שטנר נולד בפֶצֶניזין, במה שהייתה אז האימפריה האוסטרו-הונגרית, ב- 13 בספטמבר 1900. הוא השלים את לימודי התיכון שלו ב- 1920 ומיד לאחריהם נרשם לאוניברסיטה, שם למד גיאוגרפיה והיסטוריה ועבד במכון הגיאוגרפי עם פ. מצ'טשק, ובשנת 1925 הוענק לו תואר דוקטור לפילוסופיה.

קרא עוד
במקביל ללימודיו האוניברסיטאיים, שטנר החל מתעניין בפעילויות ציוניות אשר הפכו בהדרגה לגורם דומיננטי בקריירה שלו. כדי להכין עצמו לקראת עלייה לארץ, עסק שטנר ב-1926 בהכשרה חקלאית תיאורטית ומקצועית, אולם זו הייתה חייבת להפסק בשל בעיות בבריאותו. אבל כדי להכין את עצמו לעליה לארץ, עבר לבית-ספר מקצועי של ענף הבניה, סיים לימודיו בתעודת "מוסמך בניה"(Baumeister) ב-1928, ועבד במקצועו זה בווינה משך שנתיים. באותו הזמן היה כבר נהיר לשטנר שתחייתו של העם היהודי בארץ תכלול מרכיב מדעי חזק. לכן הוא פעל בנמרצות בעיסוקיו האקדמיים במכון הגיאוגרפי של אוניברסיטת ווינה. כחוקר מן המניין שם, הוא נסע למחקרי שדה רבים ברבות ממדינות אירופה וכתב כמה עבודות גיאוגרפיות על סיביר וליטואניה. אולם האקלים הפוליטי ששרר באירופה וצמצום ההזדמנויות המדעיות עבור היהודים, דחפו את שטנר לעלות ב-1936.

צעדיו המקצועיים הראשונים של שטנר בארץ, כללו עבודת מיפוי במשרה חלקית, במחלקה לגיאולוגיה שאך זה הוקמה באוניברסיטה העברית בירושלים, וכן ייעוץ לסוכנות היהודית בקשר לפרוייקטים התישבותיים.ברמה האקדמית הגיאוגרפיה לא היתה מפותחת בארץ בשנות השלושים והארבעים, ולכן העביר שטנר את עיקר פעילויותיו, להקניית השכלה גיאוגרפית במכללות להכשרת מורים ובבתי הספר התיכוניים בתל-אביב ובירושלים. הוא גם העביר קורסי קיץ תכופים בקיבוצים רבים, כולל אלו המרוחקים ביותר, וערך טיולים לימודיים עבור חבריהם. בו בזמן המשיך שטנר במעורבות פעילה במחקר, למרות קשיים מקצועיים. עבודתו על ההיסטוריה הכרטוגרפית של ארץ ישראל, פורסמה ב-1951. הוא גם המשיך להתעניין ביחסי קרקע-התיישבות. בהתמקדו על חיפה כדוגמא, הוא פרסם כמה מאמרים ראשוניים בסוף שנות השלושים, ואת העבודה הסופית ב-1954.

במהלך שנים אלו תרם שטנר רבות מזמנו לצרכי בטחון. ב-1947 הוא היה אחראי על חטיבת המפות ותצלומי האוויר של "ההגנה" בירושלים, ומאוחר יותר הפך לראש המחלקה לפיענוח תצלומי אוויר בצבא ההגנה לישראל שהיה אז בראשית דרכו.

החלטתו של שטנר להצטרף לדוד עמירן במחלקה הצעירה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית,בתחילה כמרצה מהחוץ במשרה חלקית, וב-1952 כמרצה בכיר קבוע, הוותה נקודת מפנה בהתפתחות הגיאוגרפיה כדיסציפלינה אקדמית בישראל – והיא סימנה תקופה של תמורה מהירה בלימוד ובמחקר. שטנר המשיך את עיסוקיו בגיאומורפולוגיה, כרטוגרפיה היסטורית וגיאוגרפיה רגיונאלית. שורשי עבודותיו החשובות ביותר של שטנר נעוצים באמצע שנות החמישים. תקופה זו הייתה הפורה ביותר בקריירה המדעית שלו ובאה כאילו לפצות עבור שני העשורים הקודמים של נלהבות כבושה. על-אף שלא היה כשיר במיוחד פיסית, שטנר הצטרף ברצון לפרוייקטים רבים של מחקרי-שדה – תכופות בתנאים לא נוחים – בחלקים רבים של ישראל, כמו גם תורכיה, יוון סיני, צרפת, פורטוגל וספרד.

התעניינותו של שטנר בגיאומורפולוגיה ותצלומי אוויר, מצאה את ביטוייה העיקרי במחקר הפרטני המוכר מאוד שלו בנושא פיתולי נהר הירדן. הוא לא נרתע מחוסר הנגישות למרבית מהאתרים בשטח והצליח להפיק תיאור תהליכים מדוקדק עד מאוד של מערכת הפיתולים בנהר הירדן כולו – אכן אחד המחקרים הייחודיים. עבודתו הבינלאומית הידועה ביותר עם זאת, נוגעת לניתוחו החד של "תופעת הבליה" שעודנה תקפה לבליית סלעים אפילו בסביבות היבשות ביותר, על-אף 20 שנות מחקר אינטנסיבי עוקב בתחום ייחודי זה.

 

קראו פחות
asher

פרופ' אשר שיק ז"ל

1931 - 2002

אשר שיק נולד בצ'כוסלובקיה. הוא עלה עם הוריו ארצה מפראג מספר חודשים אחרי הכיבוש הגרמני ופרוץ מלחמת העולם השניה. המשפחה התיישבה בתל-אביב אולם כעבור זמן קצר, עברה לגור במושבה הרצליה. לאחר שסיים את בית הספר העממי שם, המשיך בלימודי תיכון בגימנסיה "בלפור" בתל-אביב. במלחמת השחרור התגייס אשר לצה"ל בעודו בן 16, ותוך שירות בחיל האויר, סיים את הבגרות בתום המלחמה.

קרא עוד
שנתיים לאתר שחרורו מצה"ל התחיל אשר את לימודיו באוניברסיטה העברית בחוגים מתמטיקה ופיסיקה. במשך שנות לימודיו הראשונות צירף לתוכנית לימודיו קורסים בגיאוגרפיה, בגיאולוגיה ובמטאורולוגיה, בתחילה כתוכנית לימודים אישית, אשר סללה, במשך הזמן, את הדרך לתוכנית לימודים ממוסדת, הראשונה בארץ, בגיאוגרפיה פיסית. במקביל ללימודיו שימש אשר גם כעוזר מחקר. לקראת סיום לימודי המוסמך פתח מבצע סיני את מרחבי המדבר למחקר, בעידודם של פרופ' שטנר ז"ל ופרופ' עמירן, התפנה מכל עיסוקיו על מנת לחקור באינטנסיביות המתבקשת תופעה גיאומורפולוגית ייחודית, המדרגות החופיות של האי טיראן, המתנשאות לגובה של 500 מ' מעל פני הים האדום.

מחקר זה זיכה אותו בתואר "מוסמך", והוא המשיך מיד בלימודי דוקטוראט, שבמרכזו נושא גיאומורפולוגי רגיונאלי על תבל מנשה. עם המשך המחקר על חבל מנשה ועיונים במסגרתו בספרות העכשווית, התחוור לאשר יותר ויותר שהכיוון הרגיונלי והגיאומורפי-היסטורי אינו מצוי עוד במוקד המחקר בגיאוגרפיה פיסית. היה ברור כבר אז שחזית המחקר עברה לכיוון התהליכי-דינמי, תוך שילוב הדוק של שיטות כמותיות מתקדמות, ניסויי מעבדה מדמי-שטח, ושל מידע מחקרי הידרולוגי ומטאורולוגי-קלימטולוגי. בעקבות נסיונותיו לשלב גישה זו בפרקי הסיום של הדוקטוראט, בחר, לאחר סיום העבודה, לצאת להשתלמות בת-שנתיים במחלקה לגיאוגרפיה של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס.

עם שובו ארצה נתמנה כמרצה במחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית והתרכז, בשנים הראשונות, בהחדרת התחום הגיאוגרפי-פיסי כפי שהוא נתפש באותו זמן במוקדי המחקר בעולם. הוא הקים את המעבדה הגיאומורפולוגית ובאותה תקופה גם הגה וייסד את מחקר נחל יעל, אשר הפך במהרה לבית היוצר לגיאוגרפים הפיסיים בארץ. פעילות זו גם הובילה לתרומות מחקריות ויישומיות בנושא הגנה בפני שטפונות בהזמנת גופים כגון עיריית אילת, משרד הבטחון (כביש אילת, שרם א-שיח'), ומתכננים פרטיים.

קראו פחות
david sharon

פרופ' דוד שרון ז"ל

1929 - 2013

בחודש מרץ 2013 הלך לעולמו פרופ' דוד שרון ז"ל, שהיה מראשוני המרצים של המחלקה לגאוגרפיה ופעל במסגרתה במשך שנים רבות.
להלן דברים שכתב לזכרו פרופ' אהרון יאיר: "אנו נפרדים היום מעמית יקר אותו אנו מלווים שנים רבות. פרופ' דוד שרון נמנה על צוות ההקמה של המחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית.

קרא עוד
יחד עם פרופ' אשר שיק ז"ל היה דוד שותף פעיל בהנהגת תכנית לימוד חדשה במחלקה לגאוגרפיה. תכנית הקרויה גג"ק; המייצגת שילוב ייחודי של גאוגרפיה, גאולוגיה וקלימטולוגיה. חלק מתלמידי המגמה מצויים כאן אתנו ובאו לחלוק לו כבוד אחרון. דוד מסמל עבורנו את המעבר החד מגאוגרפיה רגיונלית, תיאורית בעיקרה, שהייתה מקובלת עד סוף מלחמת העולם השנייה, לגאוגרפיה פיסית ניסויית-כמותית שהחלה להתפתח ברחבי העולם המערבי לאחר מכן. להמשך קריאה >>

 

להלן דברים שכתב לזכרו פרופ' אורי דיין: "כעמית, ידיד וממשיך דרכו, אתווה מספר קווים לדמותו הן באשר לתרומתו המדעית והן באשר לסגולותיו האישיות. דוד היה איש סימפטי שאהב להתרועע עם סביבתו הקרובה, אך לא חסך את שבטו הביקורתי כלפי עמיתים אשר קידמו את מחקריהם בשיטות שלדעתו, לא תאמו את אופי המחקר ומטרותיו. דוד היה קפדן ודקדקן, כפי שנדרש ממדען בעל שם אשר פרק ניכר מחייו האקדמיים עסק בניתוח תצפיות שדה להבנת תהליכים טבעיים מורכבים. להמשך קריאה >>

קראו פחות