המחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים הוקמה בשנת 1949 על ידי פרופ' דוד עמירן ז"ל ובכך היתה למחלקה הראשונה לגאוגרפיה בישראל. המחלקה לגאוגרפיה הוקמה ופועלת עד היום לפי המסורת הגאוגרפית של שילוב וקשרי גומלין בין הגאוגרפיה הפיזית והגאוגרפיה של האדם. עיקר המחקר וההוראה בראשית ימיה של המחלקה התמקד בתחום הגאוגרפיה הרגיונלית. אזורים שונים במדינת ישראל שזה עתה נוסדה נחקרו באופן שיטתי (עמק החולה, השרון, עמק בית שאן, הכנרת, הנגב), דבר הבא לידי ביטוי בעבודות המאסטר והדוקטורט שנכתבו באותן שנים. מאוחר יותר, בעקבות תמורות שחלו בתחום הגאוגרפיה בעולם הרחב, חלו שינוי בתוכנית הלימודים ובתחומי המחקר במחלקה.
בראשית שנות השישים, הדור השני של חוקרים הניח את יסודות הגאוגרפיה הנושאית במחלקה: גאוגרפיה פיזית (פרופ' רן גרסון ז"ל, פרופ' אשר שיק ז"ל, פרופ' דוד שרון ופרופ' אהרון יאיר), גאוגרפיה היסטורית (פרופ' יהושע בן אריה) וגאוגרפיה עירונית, חברתית וכלכלית (פרופ' אריה שחר ז"ל, פרופ' עמירם גונן, פרופ' שלום רייכמן ז"ל ופרופ' יהושע כהן ז"ל). בעשורים שחלפו המחלקה גדלה והתרחבה בהתאם למבנה הנושאי שנוצר, אולם נוספו תחומים שונים בתחום ההוראה והמחקר כדוגמת התחום הסביבתי ולאחרונה גם תחום הגאואינפורמטיקה.
 
במסגרת המחלקה מתנהלים כיום מחקרים רבים בישראל ומחוצה לה בהיקף ניכר. רבים מהמחקרים הם רב תחומיים ועוסקים בתחומים שונים המצויים בחזיתות הידע השונות בתחומי מדעי החברה, הטבע והרוח. רבים מחברי סגל המחלקה בעבר ובהווה מעורבים בפרוייקטים יישומיים שונים בישראל ומחוצה לה אשר יש בהם תרומה ציבורית רחבה ברמה המקומית, האזורית והלאומית, למשל בתחום התכנון העירוני והלאומי, תחבורה, סביבה, גאוגרפיה חברתית ופוליטית, שימור היסטורי, גאוגרפיה פיזית ועוד.
 
רוב הסגל הבכיר במחלקות האחרות לגאוגרפיה בישראל וכן רוב הגאוגרפים בכירים במגזר הציבורי והפרטי הם בוגרי המחלקה. חמישה פרסי ישראל הוענקו לחוקרי המחלקה לאורך השנים: פרופ' דוד עמירן ז"ל, פרופ' דב ניר ז"ל, פרופ' אריה שחר ז"ל ופרופ' יהושע בן אריה ולכלת פרס ישראל פרופ' רות קרק.
 
חתני פרס ישראל

פרופסור דוד עמירן (1910 - 2003), חתן פרס ישראל לשנת 1977 בגאוגרפיה.
נולד בברלין. למד גאוגרפיה באוניברסיטאות פרייבורג ופרנקפורט. לאחר מכן עבר לאוניברסיטת ברלין, ממנה יצא להרי אורל ברוסיה לסקר גיאומורפולוגי, ובסיום מחקרו החליט לעבור לשווייץ, עקב עליית הנאצים לשלטון. באוניברסיטת ברן סיים דוקטורט על נהרות באיטליה. בשנת 1935 עלה לארץ ישראל. לאחר עלייתו ארצה התקבל כעוזר בספרייה של הגאולוג יהודה פיקרד. בשנת 1937 יזם את הוצאת אטלס ארץ ישראל, אך בטרם מימוש הרעיון גויס לשורות הצבא הבריטי ושירת ביחידת המיפוי במצרים ובאירופה. בשובו ארצה שירת בשירות המיפוי המנדטורי ובמלחמת העצמאות השתתף בלחימה. בתום המלחמה הקים את המחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים ועמד שנים רבות בראשה. היה פעיל בתוך מוסדות האוניברסיטה העברית (בין השאר כיהן כסגן נשיא האוניברסיטה) ומחוץ לה. היה לנשיא הראשון של האגודה הגאוגרפית הישראלית (1961 - 1977). עמירן נחשב לאבי הגאוגרפיה המודרנית בישראל. הרבה לחקור ולפרסם בתחומים שונים של הגאוגרפיה, החל מגאוגרפיה אזורית (חבלית) ועירונית, וכלה בגאוגרפיה סביבתית. אחד הפרויקטים החשובים שהוביל וערך היה אטלס ישראל ואטלס ירושלים. כן היה חלוץ המחקר הגאוגרפי של כפרי הערבים וערי הפיתוח וחקר אפשרויות להגברת הגשמים בישראל. העמיד תלמידים הרבה - רבים מהם היו פרופסורים לגאוגרפיה באוניברסיטאות השונות בארץ.
היה הראשון לזכות בפרס ישראל בתחום הגאוגרפיה, בשנת 1977. היה נשוי לרות עמירן, ארכאולוגית וחוקרת ארץ ישראל, זוכת פרס ישראל לשנת 1982. היו לבני הזוג הראשונים שזכו בפרס. בני הזוג עמירן הורישו את כל עזבונם לאוניברסיטה העברית בירושלים במטרה להקים קרן מלגות לסטודנטים מצטיינים בגאוגרפיה ובארכיאולוגיה.
 
פרופסור דב ניר (1922 -2011), חתן פרס ישראל לשנת 1995 בגאוגרפיה.
נולד בסלובקיה. בשנת 1939, מעט לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, עלה לארץ לבדו במסגרת עליית הנוער והתגורר בכפר הנוער בן שמן. בשנת 1950 החל את לימודיו במחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית שהוקמה רק שנה קודם לכן. לאחר שסיים את לימודיו במחלקה שימש בה כמרצה, מאוחר יותר קיבל תואר פרופסור ועמד בראשה. בנוסף שימש כנשיא האגודה הגאוגרפית הישראלית בשנים 1977-1979. מחקריו עסקו תחילה בעיקר בגאומורפולוגיה של ארץ ישראל, תחום אותו קידם רבות, ומאוחר יותר החל לעסוק גם בגאוגרפיה רגיונלית עם פרסום מחקריו על אזור עמק בית שאן.

לצפייה בשיחה עם פרופ' דב ניר לחץ כאן >>
 
פרופסור יהושע בן אריה (1929 -) חתן פרס ביאליק לשנת 1978 וחתן פרס ישראל לשנת 1999 בגאוגרפיה.
נולד בפתח-תקוה. החל את דרכו כמורה בבית ספר תיכון. בשנת הלימודים 1950-1949 התחיל את חוק לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים בחוגים להיסטוריה של עם ישראל ובחוג החדש לגאוגרפיה שרק נפתח אז על ידי דוד עמירן. בתום לימודיו שב לצבא והיה חוקר במחלקת ההיסטוריה של צה"ל. את הדוקטורט הוא הגיש בשנת 1962 לאוניברסיטה העברית, בנושא "הגאוגרפיה האזורית של עמק הירדן התיכון: מהכנרת בצפון ועד נחל תבור בדרום". בשנת 1966 מונה בן אריה למרצה באוניברסיטה העברית, ומילא בה תפקידים רבים ומגוונים לאורך השנים. בין השנים 1997-1993 כיהו כרקטור האוניברסיטה העברית. בן אריה הרבה לפעול גם במוסדות אחרים שלהשכלה גבוהה בישראל ובמקביל פעל גם במוסדות חינוך ותרבות שונים.
בן אריה נחשב לאבי האסכולה הגאוגרפית-היסטורית המודרנית בארץ. הוא העמיד דור של תלמידים ממשיכי דרכו ברחבי האקדמיה הישראלית.

לצפייה בשיחה עם פרופ' יהושע בן אריה, פרופ' אהרן יאיר ופרופ' עמירם גונן לחץ כאן >>
 
פרופסור אריה שחר (1935 - 2006), חתן פרס ישראל לשנת 1999 בגאוגרפיה.
נולד בחיפה ובגיל צעיר עבר לתל אביב. לצה"ל התגייס במסגרת עתודה אקדמית וסיים בהצטיינות את לימודיו בגאוגרפיה ובהיסטוריה מהאוניברסיטה העברית בירושלים. במסגרת שירותו הצבאי עסק במיפוי באמצעות תצלומי אוויר. לאחר הוא התמסר ללימודיו האקדמיים וכתב עבודת דוקטורט על מרכז העסקים הראשי של תל אביב. שחר הצטרף לסגל המחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית. הוא גם ייסד וניהל את המכון ללימודים עירוניים ואזוריים באוניברסיטה. שחר בראש מערכות "אטלס ישראל" ו"אטלס כרטא", שימש יו"ר ועדת מקצוע הגאוגרפיה במשרד החינוך והתרבות, עמד בראש הוועדה הלאומית הישראלית לגאוגרפיה ושימש כנשיא האגודה הגאוגרפית הישראלית. נוסף על כך, היה שותף לצוותי תכנון רבים מטעם ממשלת ישראל ובשנות חייו האחרונות לקח חלק מרכזי בתכנון תוכנית מתאר ארצית מספר 35.
שחר נחשב למייסד המחקר הגאוגרפי עירוני הישראל. הוא העמיד דור של תלמידים ממשיכי דרכו ברחבי האקדמיה הישראלית.

כלת פרס ישראל פרופ' רות קרק

פרופ' רות קרק נולדה בהרצליה בשנת 1941, למדה באוניברסיטה העברית בירושלים, והייתה מהנשים הראשונות בארץ שסיימו תואר דוקטור בגאוגרפיה, האישה הראשונה שקיבלה מינוי אקדמי כמרצה ובהמשך תואר פרופסור מן המניין בתחום הגאוגרפיה בישראל.

פרופ' קרק עוסקת במגוון של תחומים גאוגרפיים והיסטוריים, כולל חקר רכישת קרקעות על ידי יהודים, התיישבות יהודית, נוצרית ומוסלמית בארץ, הגאוגרפיה ההיסטורית של ירושלים, יפו, הנגב, עמק חפר, עמק יזרעאל ועוד. בנוסף לכך, קרק התמקדה בנושאים ייחודיים ובעלי ערך חשוב למדע ולחברה הישראלית, כגון תרומתן של נשים להתיישבות העברית בארץ ישראל, נשים מוסלמיות (כפריות ובדואיות) יזמיות, תרומת הספרדים ועדות המזרח להתיישבות, תהליכי פיתוח עירוניים בארץ ישראל, ההתיישבות ביפו ובירושלים (כולל היציאה מהחומות, שכונות העיר, הדתות השונות ועוד), ארצות המערב, הנצרות והמיסיון בארץ הקודש.

פרופ' רות קרק היא כלת עיטור יקיר(ת) ירושלים לשנת תשע"ג, זכתה בפרס הרצל לשנת תשע"ד המוענק על ידי עיריית הרצליה על תרומתה לחקר הציונות וארץ ישראל, וזוכת אות האגודה הגאוגרפית הישראלית לשנת תשע"ז.

הספרים הרבים שפרופ' קרק פרסמה עוסקים במגוון תחומים כגון הגאוגרפיה ההיסטורית של ארץ ישראל (למשל, ירושלים וסביבותיה : רבעים, שכונות וכפרים 1800 - 1948 / רות קרק, מיכל אורן-נורדהיים, ירושלים, אקדמון, תשנ"ה), ההיסטוריוגרפיה של משפחות ואישים ותרומתם ליישוב הארץ (למשל, Kark, R. American Consuls in the Holy Land 1832–1914. Detroit: Wayne State University Press; Jerusalem: Magnes Press, 1994), ועוד.

פרופ' קרק ממשיכה להיות פעילה באוניברסיטה עם מענקי מחקר ופרסומים. שני ספריה האחרונים מהשנתיים האחרונות התפרסמו בעברית ובאנגלית:

· עיר עתיקה חדשה: שימור והתחדשות ברובע היהודי בירושלים, ברכה סליי ורות קרק, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן, 2023.

· Old-New City: Conservation and Renewal of the Jewish Quarter of Jerusalem, Bracha Slae, Ruth Kark, 2023, Bar-Ilan University Press.

· הנגב והבדואים: נוודות, שטחי מחיה וסוגיית הקרקעות, 1967-1800, רות קרק, 2023

· The Bedouins and The Negev: Nomadism and Land Ownership Perspectives, 1800-1967, Ruth Kark, 2024, Kindle Edition.