גאוגרף ישראלי, שהתמחה במגוון נושאים בתחומי הגאוגרפיה האנושית, בעיקר בכיוון הגאוגרפיה הכלכלית ומאוחר יותר בתחומי תחבורה ונמלים. יהודה קרמון היה מאבות הגיאוגרפיה הישראלית , ויחד עם מוריו ורעיו, פרופ' יצחק שטנר ופרופ' דוד עמירן, הקימו את החוג לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית, שבו התחנך דור שלם של חוקרים ומורים.יהודה קרמון החל בקריירה המדעית שלו בגיאוגרפיה בגיל 38, כאשך נתמנה לאסיסטנט במחלקה לגיאוגרפיה שהוקמה באותו זמן באוניברסיטה העברית בירושלים, כעבור שלוש שנים, בשנת 1953, קיבל את התואר מוסמך על סמך עבודת מחקר שהתמקדה בעמק החולה. במהלך התרחבות קשריו הבינלאומיים, החליט יהודה קרמון בשנת 1960, כי הגיעה העת למצוא גשרים עם העמיתים בגרמניה, קשר שהלך והתחזק ואחד משיאיו הראשונים היה סיור שארגן למחלקה לגיאוגרפיה בירושלים בחבל הרוהר, בשנת 1966. מאז, הפכה גרמניה ליעד חשוב בפעילותו המדעית, בהוראה ובמחקר.

כאשר פרש יהודה קרמון לגימלאות, כתב עליו פרופ' שלום רייכמן את הדברים הבאים: "במשך שלושים ושתיים שנה, הגיע קרמון להישגים מרשימים בתחום המחקר וההוראה: הוא כחב תשעה ספרים, ערך ארבעה נוספים ופרסם חמישים ושבעה מאמרים מדעיים אולם אין בהרצאה יבשה של עובדות אלה כדי לתאר את דמותו המיוחדת של קרמון כאדם, כמורה וכחוקר. קודם כל. הוא תוצר מובהק של התרבות האירופית והיהודית כאחד. שאליהם נחשף בעת לימודיו בבית המדרש לרבנים בווינה ובאוניברסיטת ברסלאו. שנית קרמון הוא מורה בחסד עליון. שרכש השכלה פורמלית בחינוך ובדידקטיקה בסמינר למורים בבית הכרם בירושלים. לימים. עתיר היה לומר בחיוך שהשכיל למצות בקריירה המדעית שלו את תחומי הידע שרכש קודם על-ידי שילובם בגיאוגרפיה, שהיתה המקצוע האחרון שרכש. את העניין בגיאוגרפיה גופא טיפח בו א"י ברור ז"ל שהיה מורו בסמינר. קרוב ליובל שנים, כאשר תיאר את יחסו של ברור אליו בסוף שנות השלושים, עדיין ניתן להרגיש בחום, בחיבה וברגשי הכבוד שרחש קרמון כלפי מורו.