המחלקה לגאוגרפיה וביה"ס למדיניות ציבורית

תחומי מחקר: נסיעות, תקשורת, תחבורה, התנהגות מרחבית, מדיניות שימושי קרקע, אנרגיה ואיכות הסביבה.

פרופ' אילן סלומון הוא אחד החוקרים המובילים בעולם בתחומי הגיאוגרפיה ההתנהגותית. הוא חקר את הדרכים בהן אנשים מתגברים על המרחק – בתנועה ו/או בתקשורת. בעבודת הדוקטור שלו במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) אילן קידם רובד חדש במודלים של התנהגות נסיעות, כאשר הציע את המונח אורח החיים כמשתנה הקובע את הרוטינות של התנועה היומיומית. לאחר מכן אילן חקר את הקשר בין תקשוב לתנועה, והראה שהיחסים אינם יחסי תחלופה אלא השלמתיות. בעבודות מאוחרות יותר אילן קרא תיגר על התפיסה שנסיעות הן ביקוש נגזר בלבד (קרי נגזר מרצון להגיע בעלות מינימלית לצורך פעילות מסוימת), וזאת כחלק ממחקריו שעסקו בפערים בין ההנחות העומדות בבסיס הצעות מדיניות, להתנהגות בפועל של שחקנים שונים, וכן על התפיסה שרכבות יצמצמו את הגודש בדרכים ויספקו שורה ארוכה של תועלות חיצוניות. סביב שאלה זו ערך אילן שורה של מחקרים, וכן הופיע בתקשורת, בכדי למנוע השקעות סרק בישראל. בין לבין הוא חקר את השפעות המגדר על התנהגות נסיעות, הגורמים למשברי המים בישראל, הקשר בין מבנה עירוני והתנהגות נסיעות לפליטות מזהמים, הידע והתפיסות של ישראלים בנוגע לקו הירוק, מדיניות חניה, הגורמים המשפיעים על אימוץ חידושי מדיניות בתחבורה ובירור מושג האיחור.

 

כחבר בקהילת האוניברסיטה היה אילן אזרח מסור ומילא מספר ניכר של תפקידים: הוא כיהן כראש המחלקה לגיאוגרפיה, כמנהל למכון ללימודים עירוניים ואזוריים, הוא עמד בראש הוועדה שהקימה את תכנית הלימודים לתואר שני בניהול תכנון ומדינות הסביבה, היה חבר בצוות ההקמה של ביה"ס למדיניות ציבורית, ניהל את תכנית המנהלים בביה"ס למדיניות ציבורית, וכיהן כיו"ר וועדת הקידומים במדעים העיוניים של האוניברסיטה. על כל אלו הוא קיבל את פרס הרקטור לחבר סגל מצטיין. אילן היה פרופסור אורח במרכז תחבורה באוניברסיטת נורת ווסטרן (1988-1986), ומדען אורח באוניברסיטת טוקיו (1989). נוסף לפעילותו הנרחבת בתוך האוניברסיטה היה אילן פעיל בתרומה לחברה הישראלית. הוא היה חבר בצוות התוכנית ישראל 2020, בצוות התכנון של מטרופולין ירושלים ושימש כ יו"ר האגודה הישראלית לחקר התחבורה. זכורה בעיקר פעילותו כדירקטור מקצועי בחברת "חוצה ישראל" בהקמת כביש 6.