רוני מתמחה בגיאוגרפיות ימי ביניימיות ובעיקר בתולדות הלבנט בימי הביניים ובמסעי הצלב.

הוא עסק גם בתולדות העיור וניהל את פרוייקט המחקר הארכיאולוגי של מצד עתרת. רוני עמד בעבר בראש בית הספר להיסטוריה של האוניברסיטה העברית, הקים את תכנית הדוקטורנטים המצטיינים במדעי הרוח ועמד בראש ועד הסגל הבכיר בזמן השביתה של שנת 2008.
אלנבלום כתב שלוש מונוגרפיות שיצאו כולן בהוצאת קיימברידג' היוקרתית:
Frankish Rural Settlement in the Latin Kingdom of Jerusalem (Cambridge University Press, 1998), Crusader Castles and Modern Histories (Cambridge University Press, 2005), and The Collapse of the Eastern Mediterranean: Climate Change and the Decline of the East, 950–1072 (Cambridge University Press, 2012).

בספרו האחרון הציג רוני אנטומיה של קריסה שהחלה בשינוי אקלימי. ועסק בכתיבה של ספר העוסק בתופעה ההפוכה ומנתח תקופות של שפע מנקודת מבט של היסטוריון.
רוני יזם כמה פרוייקטים דיגיטליים העוסקים בהיסטוריה של ירושלים www.jerusalem-library.org
במפות עתיקות של ירושלים www.jnul.huji.ac.il/dl/maps/jer
הפרויקט האחרון שנחנך באוגוסט 2016 , crusades-regesta.com מאפשר חיפוש באנגלית בתקצירי כל התעודות הצלבניות. האתר התבסס על עבודתו של פרופ' ג'ונתן ריילי סמית' ז'ל מאוניברסיטת קימברידג' וצוות מדעי בין לאומי, והוקם על ידי תלמידת המחקר שלנו - אנה גוטגרץ.

 

זוכי פרס פרופ' רוני אלנבלום לשנת 2022

שם הזוכה	נושא העבודה	מנחה
רוני אבנרי	"תפיסת האובדן הנובעת משינויים סביבתיים ארוכי טווח: דינאמיות בתפיסת האובדן ותגובות רגשיות כתוצאה מנסיגת מפלס ים המלח"	ד"ר עמית טובי
עדי כהן	The impact of uncertainty on institutional acceptance of wildlife damage mitigation technology for wind energy: The Israeli Case of "Ruach Bereshit" wind farm	פרופ' איתי פישהנדלר

 

 

Ronnie Ellenblum served as Professor of Historical Geography and Environmental History in the faculty of the Department of Geography at the Hebrew University  until his untimely passing in 2021.  He was the author of Frankish Rural Settlement in the Latin Kingdom of Jerusalem (Cambridge University Press, 1998), Crusader Castles and Modern Histories (Cambridge University Press, 2005), and The Collapse of the Eastern Mediterranean: Climate Change and the Decline of the East, 950–1072 (Cambridge University Press, 2012). He headed the Vadum Iacob and the Historic Cities research projects.

Following the publication of his  'Collapse of the estern Mediterranean' volume, Ellenblum began developing a comprehensive theoretical approach to 'Fragility', claiming that a decade-long climatic disturbance (drought, untimely rains and severely cold winters) in the magnitude of one and even half a standard deviations affecting a certain region, could lead to scarcity of food or even famine, societal upheavals and transformations.

His last project examined the opposite phenomenon: the effects of amelioration of climatic conditions for a comparatively long period of time (from several decades to several centuries).

Ellenblum's theory of Fragility was based on a thorough reading of a wealth of well-dated textual and archaeological evidence, pointing to periods of Collapse (in the eastern Mediterranean during the Medieval Warm Period), and relatively long periods of affluence (the entire Mediterranean Basin during the Roman Optimum).

Ellenblum was involved in the creation of several data bases dealing with the history of Jerusalem together with al-Quds University www.jerusalem-library.org ; with the maps of Jerusalem www.jnul.huji.ac.il/dl/maps/jer

Recently he initiated a new Dats Baset hat enables sophisticated search in the entire compendium of Crusader documents and charters. The compendium was created by the late Prof. Jonathan Riley-Smith, relying on an international committee of experts and the Data Base itself was created by our doctoral candidate Anna Gutgarts.

 

 

ד"ר אמילי סילברמן היא מרצה במחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית החל באוקטובר 2013.

היא  מחזיקה בתואר  שלישי במדיניות ותכנון חברתי מ London School of Economics (2007), תואר שני במדיניות ציבורית מאוניברסיטת ת"א (1992) ותואר ראשון בסוציולוגיה מ Swarthmore College בארה"ב (1984). תחומי ההתמחות שלה הם מדיניות דיור, תכנון חברתי, התחדשות עירונית ותכנון עם קהילה.

עבודות המחקר  של סילברמן מתאפיינות בדגש על היבטים יישומים וקידום ערכים של הוגנות ושוייון. חלק מן המחקרים מתבצעים בשישיתוף פעולה עם מקבלי החלטות ונציגי קהילה, ולרב כוללות גם לימוד מניסיון  בחו"ל ובישראל עבור גיבוש מדיניות יישראלית. בעברה המקצועית עבדה סילברמן כמקימה/מנהלת המעבדה לתכנון עם קהילה בטכניון, כמייסדת/מנהלת 'קהילת תל אביב' של החברה להגנת הטבע,כיועצת ארגונית עם מגוון ארגוני חברה אזרחית וגופים במגזר הציבורי, וכקצינת מבחן לנוער (העבודה המפחידה ביותר). בין הפרסומים: "דיור בר השגה: כלים של תכנון סטטוטורי ומדיניות מקומי",עם רחל אלרתמן, ו"שיקולים חברתיים בתכנון מרחבי" עם אזרה צ'ורצ'מן, ועריכת פרק מתוך ספר  היועצים למחאה החברית ("אפשר אחרת") כיו"ר צוות דיור, תכנון, תחבורה וקרקעות.




 

לאחר מכן אילן חקר את הקשר בין תקשוב לתנועה, והראה שהיחסים אינם יחסי תחלופה אלא השלמתיות. בעבודות מאוחרות יותר אילן קרא תיגר על התפיסה שנסיעות הן ביקוש נגזר בלבד (קרי נגזר מרצון להגיע בעלות מינימלית לצורך פעילות מסוימת), וזאת כחלק ממחקריו שעסקו בפערים בין ההנחות העומדות בבסיס הצעות מדיניות, להתנהגות בפועל של שחקנים שונים, וכן על התפיסה שרכבות יצמצמו את הגודש בדרכים ויספקו שורה ארוכה של תועלות חיצוניות. סביב שאלה זו ערך אילן שורה של מחקרים, וכן הופיע בתקשורת, בכדי למנוע השקעות סרק בישראל. בין לבין הוא חקר את השפעות המגדר על התנהגות נסיעות, הגורמים למשברי המים בישראל, הקשר בין מבנה עירוני והתנהגות נסיעות לפליטות מזהמים, הידע והתפיסות של ישראלים בנוגע לקו הירוק, מדיניות חניה, הגורמים המשפיעים על אימוץ חידושי מדיניות בתחבורה ובירור מושג האיחור.

 

כחבר בקהילת האוניברסיטה היה אילן אזרח מסור ומילא מספר ניכר של תפקידים: הוא כיהן כראש המחלקה לגיאוגרפיה, כמנהל למכון ללימודים עירוניים ואזוריים, הוא עמד בראש הוועדה שהקימה את תכנית הלימודים לתואר שני בניהול תכנון ומדינות הסביבה, היה חבר בצוות ההקמה של ביה"ס למדיניות ציבורית, ניהל את תכנית המנהלים בביה"ס למדיניות ציבורית, וכיהן כיו"ר וועדת הקידומים במדעים העיוניים של האוניברסיטה. על כל אלו הוא קיבל את פרס הרקטור לחבר סגל מצטיין. אילן היה פרופסור אורח במרכז תחבורה באוניברסיטת נורת ווסטרן (1988-1986), ומדען אורח באוניברסיטת טוקיו (1989). נוסף לפעילותו הנרחבת בתוך האוניברסיטה היה אילן פעיל בתרומה לחברה הישראלית. הוא היה חבר בצוות התוכנית ישראל 2020, בצוות התכנון של מטרופולין ירושלים ושימש כ יו"ר האגודה הישראלית לחקר התחבורה. זכורה בעיקר פעילותו כדירקטור מקצועי בחברת "חוצה ישראל" בהקמת כביש 6.