רן אהרנסון הנו פרופסור חבר במחלקה לגאוגרפיה.
כתב למעלה מ-60 מאמרים בגאוגרפיה של האדם ובעיקר בגאוגרפיה יישובית-היסטורית, וכמו כן פרסם (כתב או ערך) עשרה ספרים, בהם: הברון והמושבות: ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בראשיתה (ירושלים, 1990); De Bonaparte a Balfour: La France, l'Europe occidentale et la Palestine 1799-1917 (Paris, 1ere ed. 2001, 2eme ed. 2008); לכו ונלכה: סיורים במושבות הראשונות (ירושלים, 2004).
תחומי המחקר וההוראה הראשיים שלו הנם התפתחות ארץ ישראל במאות הי"ט וה-כ' (בדגש על התיישבות העליה הראשונה); קולוניזציה בראשית העת החדשה, בארץ ובעולם; פילנטרופיה וגאוגרפיה היסטורית (במיוחד מפעלות הברון רוטשילד); תולדות היחיד והתפתחות אזורית - גאו-ביוגרפיה; שימור יישובי היסטורי; יישובים כפריים ובעיקר השיתופיים בהם (בהדגמה על הקומונות ההוטריות בצפון אמריקה).
מחקריו הנוכחיים עוסקים באהרן אהרנסון והמודרניזציה של הלבנט (1919-1882), ובפעילות קואופרטיבית במושבות מהקמתן ועד ימינו.