מתרגלת בקורסים:

40415    גישות ושיטות
40903   שיטות מחקר למ"א
40615    ג"ג עירונית של ירושלים לתקופותיה
40130   גאוגרפיה עירונית 

הוא נולד בשנת 1928 בפתח תקוה, נכד למייסדי המושבה. הוא החל את לימודיו באוניברסיטה העברית בהיסטוריה ובארכיאולוגיה ומרגע שהתוודע לפרופ' דוד עמירן נכבש ללימודי הגיאוגרפיה והיה נציג מובהק של דור התלמידים הראשון שהפכו למלומדים ומורים במחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית.

הוא השלים את לימודי המוסמך על חבל לכיש בהדרכת פרופ' דוד עמירן ואת לימודי הדוקטורט על עמק הירדן התיכון (בקעת כנרות) בהדרכת פרופ' יצחק שטנר. לאחר סיום הדוקטורט השתלם באנגליה בגיאוגרפיה היסטורית בהדרכתו של סר קליפורד דארבי וכששב למחלקה לגיאוגרפיה הוא יסד את הגיאוגרפיה ההיסטורית כתת-דיסציפלינה בגיאוגרפיה הישראלית. כמנהיג אקדמי ביסס יהושע בן אריה את המחקר וההוראה בגיאוגרפיה היסטורית, העמיד דורות של תלמידים והדריך מספר ניכר של תלמידי מ"א ודוקטורט שרבים מהם היו בעצמם מורים וחוקרים באוניברסיטאות ובמכללות בישראל. הוא היה לתלמידיו לא רק מדריך אקדמי אלא גם חונך אישי קרוב ודמות משפיעה בהמשך דרכם.

כחוקר הוא מחברם של למעלה ממאה ושלושים מאמרים ושל כעשרים ספרים ולצידם השתתף בעריכתם של ספרים רבים נוספים.

יהושע בן אריה לא הסתפק בעבודה האקדמית ושימש כדיקן הפקולטה למדעי הרוח בשנים 1981 - 1985 וכרקטור האוניברסיטה העברית בשנים 1993 - 1997. היה פעיל במוסדות רבים, סייע להקמת המחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטת חיפה ושימש כראש המכון לחקר ארץ ישראל ויישובה ביד בן צבי וכחבר הוועד המנהל של יד בן צבי במשך שנים רבות. בכל מקום בו היה פעיל הוא השרה את רוחו הטובה ואת נועם הליכותיו.

יהי זכרו ברוך.

מרצה בקורסים:

40769 קליניקה אורבנית התמחות מעשית

ד"ר מיכל ברייאר היא אדריכלית ומתכננת ערים, המתמחה בגיאוגרפיה עירונית פוליטית. מיכל היא בעלת תואר שלישי בפוליטיקה וממשל מאוניברסיטת בן גוריון בנגב. כיום מיכל היא פוסט-דוקטורנטית במכון טרומן למחקרי שלום. בנוסף, היא עמיתת הוראה ומחקר בקליניקה האורבנית, שבה היא משמשת ראש תחום תכנון.

תחומי המחקר של מיכל כוללים תכנון עירוני בסביבות עירוניות א-פורמליות, אזרחות עירונית, מדיניות מרחבית, וצדק ושוויון מרחביים. ממצאי המחקר שלה על תכנון עירוני, קהילות, וצדק . מרחבי בירושלים הערבית ובגבול מקסיקו ארצות הברית התפרסמו בכתבי עת מובילים בעולם.

מיכל מכהנת כיו"ר הוועד המנהל של עמותת "במקום - מתכננים למען זכויות תכנון". 

אמצעי מחקר אלו חושפים לעיתים את "היוצרים השקטים" של התיעוד החזותי: אלו אנשי המיפוי והצילום אשר הודות לעבודתם ניתן לעקוב אחר המניעים האישיים שלהם, או הרקע למשימותיהם, שעשוי להיות פרק מרתק בכתיבת ההיסטוריה שלנו.

אלפי תצלומי-האוויר שצולמו מאז ראשית הטיסות בארץ, החל ב-1913, מלחמת העולם הראשונה ותקופת המנדט הבריטי, הם התשתית לאוספי התצלומים שעליה יצר דב גביש את ארכיון תצלומי-האוויר ההיסטוריים של ישראל, במחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים. מאז דבק בשילוב הכלים החזותיים כחלק בלתי נפרד בכול כתיבה מתעדת.

בכמה מפרסומיו, בתחום האישי, נתן ביטוי לשנים של מחקר ושחזור נסיבותיהם של שני אירועים מכוננים בחייו ובחיי משפחתו. שניהם קשורים למאבק של יחידות הפלמ"ח להקמת מדינת ישראל העצמאית.

אחיו הגדול, יהודה גביש, נפל עם שלושה-עשר מחבריו, בגשר אכזיב, במהלך פעולת "ליל הגשרים" ביוני 1946, בו פוצצו לוחמי הפלמ"ח גשרים אסטרטגיים ברחבי הארץ.

אח שני, ישעיהו, נפל בשבי הלבנוני ב-1947, עם ארבעה אחרים, בעת סיור בגבול לבנון. החמישה שוחררו רק בעקבות הסכם שביתת הנשק לאחר מלחמת העצמאות. פרסמתי את תוצאות המחקר והתיעוד של הקורות הללו בשני ספרים, אשר היוו גם בסיס לשני סרטים דוקומנטריים.