ד"ר דב גביש, 1937 – 2022, גאוגרף וחוקר המורשת הכרטוגרפית בישראל.
כגיאוגרף וחוקר המורשת הכרטוגרפית של ישראל, עסק ד"ר דב גביש במסגרת מחקריו המקיפים בהיסטוריה של המדידות, המיפוי והצילום-האווירי של מדינתנו, מאז מלחמת העולם הראשונה. הוא למד ולימד שהפעילות הגאודטית, הכרטוגרפית והצילומית יצרה אוסף עשיר ומרתק המתעד חזותית את פני הארץ ככלי חיוני לתיעוד, מחקר ולימוד.
במועד הפקתו חושף התיעוד החזותי אירועים בשטח, גם זמניים, ובעזרתם ניתן להתחקות אחר תמורות בנוף, לעקוב אחר פעילות האדם וטביעת חותמו ולהאיר אירועים היסטוריים שלעיתים אינם ידועים או חולפים. אמצעי מחקר אלו חושפים לעיתים את "היוצרים השקטים" של התיעוד החזותי: אלו אנשי המיפוי והצילום אשר הודות לעבודתם ניתן לעקוב אחר המניעים האישיים שלהם, או הרקע למשימותיהם, שעשוי להיות פרק מרתק בכתיבת ההיסטוריה שלנו.
אלפי תצלומי-האוויר שצולמו מאז ראשית הטיסות בארץ, החל ב-1913, מלחמת העולם הראשונה ותקופת המנדט הבריטי, הם התשתית לאוספי התצלומים שעליה יצר דב גביש את ארכיון תצלומי-האוויר ההיסטוריים של ישראל, במחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים. מאז דבק בשילוב הכלים החזותיים כחלק בלתי נפרד בכול כתיבה מתעדת.
בכמה מפרסומיו, בתחום האישי, נתן ביטוי לשנים של מחקר ושחזור נסיבותיהם של שני אירועים מכוננים בחייו ובחיי משפחתו. שניהם קשורים למאבק של יחידות הפלמ"ח להקמת מדינת ישראל העצמאית. אחיו הגדול, יהודה גביש, נפל עם שלושה-עשר מחבריו, בגשר אכזיב, במהלך פעולת "ליל הגשרים" ביוני 1946, בו פוצצו לוחמי הפלמ"ח גשרים אסטרטגיים ברחבי הארץ. אח שני, ישעיהו, נפל בשבי הלבנוני ב-1947, עם ארבעה אחרים, בעת סיור בגבול לבנון. החמישה שוחררו רק בעקבות הסכם שביתת הנשק לאחר מלחמת העצמאות. פרסמתי את תוצאות המחקר והתיעוד של הקורות הללו בשני ספרים, אשר היוו גם בסיס לשני סרטים דוקומנטריים.
כחלק מיוזמה חברתית-קהילתית בינלאומית, המחלקה מקיימת משנת 2018 אירוע מיפוי שנתי, במסגרתו, הסטודנטים והסטודנטיות ממפים אזורים שאין עבורם תיעוד עדכני, ובכך יוצרים אלטרנטיבה חינמית ונגישה המשמשת לכוחות החירום וההצלה, לתכנון עירוני, ולפנאי.
הפרסים ע"ש ד"ר דב גביש מוענקים על תרומת סטודנטים.ות למיפוי התנדבותי של אזורים ברחבי העולם באמצעות פלטפורמת OpenStreetMap, המבוסס על מערכות מידע גאוגרפיות (ממ"ג).