נושא המחקר: האקסליזציה של התכנון העירוני - ההשפעה של מִנהל ציבורי חדש (NPM) על המרחב העירוני

תקציר: יש שכונות וותיקות שתוכננו לפני 100 שנים ויותר, מאוד מוצלחות מבחינת עירוניות, גם היום, להן הציון גבוה בעירוניות (ע"פ מדדים ידועים). לעומתן, יש שכונות מודרניות, אשר תוכננו בשנות ה- 90, לא מוצלחות באותה מידה, בהן הציון נמוך. השערת המחקר הינה כי יש לכך השפעה ישירה מהרפורמה של מינהל ציבורי חדש בשנות ה- 90. מאז  התכנון העירוני בישראל מאופיין בהכוונת התכנון באמצעות יעדים וכלים כמותיים, הנכללים לרוב בטבלאות אקסל (מכאן המונח "האקסליזציה של התכנון" בנושא המחקר). הטבלאות הבולטות ביותר הן מהתוכנית האסטרטגית לדיור הקובעת את יעדי הגידול בנדרש במספר יחידות דיור בישראל, ותקן 21 של השמאים הקובע את רווח המינימום ליזם. ישנן עוד ועוד טבלאות אקסל נוספות המשפיעות על התכנון, ובכללן היחס בין מספר יחידות הדיור, למספר שטחי התעסוקה, למספר כיתות הגן, ולמספרים נוספים. בשורה תחתונה, המחקר בוחן את המשמעות לכך שהתכנון העירוני ממוקד במספרים, ולא באנשים. בו זמנית בשיח התכנוני-סביבתי מודגש הרצון לקדם עירוניות טובה ולהתאים את העיר לגידול האוכלוסין והיעדר קרקעות חופשיות לבניה. מטרת המחקר הנוכחי, הוא לבחון מהן ההשלכות של תהליך האקסליזציה של התכנון על איכות התכנון העירוני.