מפת הארץ המובטחת

פרופ' ריכב (בוני) רובין

buniכריסטיאן ואן אדריכום (1533–1585), שהיה כומר קתולי שנולד בדלפט ופעל בקלן בשלהי המאה השש עשרה, חיבר ספר נרחב על ארץ הקודש במקרא. אל הספר נלוותה מפה גדולת ממדים ומפורטת מאוד של הארץ כולה שזכתה למהדורות ולהעתקות רבות מאד. המפה מדגישה את חלוקת הארץ לנחלות השבטים ובשטחה פזורות כתוביות בלטינית רבות מאד ובהן שמות מקומות מן המקרא וממקורות ההיסטוריים נוספים. לצד רבים מהאתרים ציור מיניאטורי של המאורעות שהתרחשו בהם ולצד כל אתר כזה מספר המתייחס לערך מפורט בספר.

  • כריסטיאן ואן אדריכום, מפת הארץ המובטחת, מראה ארץ הקודש, 1590, 1010x354 מ"מ,
  • Christiaan van Adrichom, Situs Terrae Promissionis, Theatrum Terrae Sanctae, Köln, Officina Birckmannica, 1590



יעקב בן אברהם צדיק, היה מבני הקהילה היהודית הפורטוגלית "נווה שלום" באמסטרדם. הוא נטל את מפתו של אדריכום, העתיקהּ ותרגמהּ לעברית, ובעזרת גלף אמן הולנדי בשם אברהם חוס, יצר מפה גדולה ומפורטת של הארץ, שנדפסה בשנת שצ"א (1620 – 1621). ממפה זו ידועים כיום רק שני עותקים השמורים בספרייה הלאומית הצרפתית בפריז. בראש המפה, מעל למסגרת, פסוק ארוך ומורכב שהוא למעשה פרפרזה המצרפת פסוקים שונים. חלקו הראשון נכתב מעל מדבר סיני: "המדבר הגדול והנורא נחש שרף עקרב וצימאון [דברים ח, טו] אשר הוליכך אלהיך בו ארבעים שנה ארץ ערבה ושוחה ארץ ציה וצלמות [ירמיהו ב, ו]". חלקו השני של הפסוק נכתב מעל ארץ ישראל, והוא מלא בשבחיה: "ארץ הצבי טובה ורחבה זבת חלב ודבש ארץ נחלי מים עינת ותהמת יוצאים בבקעה ובהר ארץ חטה ושעורה וגפן תאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש [דברים ח, ז-ח] ארץ אשר ה' אלהיך דרש אותה תמיד עיני יהוה אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית השנה [דברים יא, יב] ארץ חמדה נחלת צבי צבאות גויים [ירמיהו ג, יט] צבי היא לכל הארצות [יחזקאל כ, ו]".

  • יעקב בן אברהם צדיק, ציור מצב ארצות כנען, אמסטרדם, שצ"א [1620], 523x1626 מ"מ,
  • Paris, Bibliothèque Nationale Française



יוצר המפה מוצג על ידי "תמונת פרצוף המעתיק יעקב בכ"ר אברהם צדיק יצ"ו" בלבוש של אציל ספרדי נכבד בן התקופה. התאריך מוצפן בפסוק: "נדפס באמסטרדם רבתי שנת עמד וימדד ארץ" (חבקוק ג, ו) כשהאותיות מ"ם ודל"ת במילה "עמד", האותיות וי"ו ומ"ם במילה "וימדד" ואותיות המילה "ארץ" מסומנות בנקודה בראשיהן ויוצרות יחד את הסכום 381 כלומר, שצ"א (1620 - 1621). בתוך הכרטוש טקסט עברי ארוך הכתוב בצורה מליצית ומתאר את נסיבות יצירת המפה.

שתי המפות נערכו בתבנית מלבנית ומאורכת הפונה מזרחה ומציגה את הארץ מהרי הלבנון בצפון עד לדלתה של הנילוס וים סוף בדרום, ומהים התיכון במערב עד לעבר הירדן במזרח. מעניין להתבונן כיצד יורד הירדן משני מקורותיו – היור והדן (Ior + Dan) כפי שכונו במקורות הלטיניים, אל ים החולה ומשם בקשת דמיונית אל הכנרת; כיצד צוירו הערים הבוערות בקרקעית ים המלח; כיצד תואר הנתיב המתפתל של נדודי בני ישראל במצרים ומסורות רבות נוספות. מבט השוואתי באזור הכנרת יראה כיצד העלים בר יעקב את המסורות הנוצריות הבולטות במפת אדריכום ומציגות את ישו ותלמידיו ממפתו.