check
לזכרם | המחלקה לגאוגרפיה

לזכרם

רוני אלנבלום ז"ל

פרופ' רוני אלנבלום ז"ל

2021-1952

רוני אלנבלום היה פרופסור מן המניין במחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית ופרופסור עמית באוניברסיטת קיימברידג' שבאנגליה.
רוני התחנך בשלוש פקולטות שונות באוניברסיטה העברית: בוגר מצטיין של המכון למדעי כדור הארץ, ומוסמך ודוקטור של המחלקה לגיאוגרפיה והחוג להיסטוריה.
את הפוסט דוק שלו עשה בהדרכת ז'אק לה גוף, מחשובי ההיסטוריונים של אסכולת האנאל הצרפתית בבית הספר הגבוה למדעי החברה בפריס.

קרא עוד
רוני מתמחה בגיאוגרפיות ימי ביניימיות ובעיקר בתולדות הלבנט בימי הביניים ובמסעי הצלב.

הוא עסק גם בתולדות העיור וניהל את פרוייקט המחקר הארכיאולוגי של מצד עתרת. רוני עמד בעבר בראש בית הספר להיסטוריה של האוניברסיטה העברית, הקים את תכנית הדוקטורנטים המצטיינים במדעי הרוח ועמד בראש ועד הסגל הבכיר בזמן השביתה של שנת 2008.
אלנבלום כתב שלוש מונוגרפיות שיצאו כולן בהוצאת קיימברידג' היוקרתית:
Frankish Rural Settlement in the Latin Kingdom of Jerusalem (Cambridge University Press, 1998), Crusader Castles and Modern Histories (Cambridge University Press, 2005), and The Collapse of the Eastern Mediterranean: Climate Change and the Decline of the East, 950–1072 (Cambridge University Press, 2012).

בספרו האחרון הציג רוני אנטומיה של קריסה שהחלה בשינוי אקלימי. ועסק בכתיבה של ספר העוסק בתופעה ההפוכה ומנתח תקופות של שפע מנקודת מבט של היסטוריון.
רוני יזם כמה פרוייקטים דיגיטליים העוסקים בהיסטוריה של ירושלים www.jerusalem-library.org
במפות עתיקות של ירושלים www.jnul.huji.ac.il/dl/maps/jer
הפרויקט האחרון שנחנך באוגוסט 2016 , crusades-regesta.com מאפשר חיפוש באנגלית בתקצירי כל התעודות הצלבניות. האתר התבסס על עבודתו של פרופ' ג'ונתן ריילי סמית' ז'ל מאוניברסיטת קימברידג' וצוות מדעי בין לאומי, והוקם על ידי תלמידת המחקר שלנו - אנה גוטגרץ.

 

זוכי פרס פרופ' רוני אלנבלום לשנת 2022

שם הזוכה נושא העבודה מנחה
רוני אבנרי "תפיסת האובדן הנובעת משינויים סביבתיים ארוכי טווח: דינאמיות בתפיסת האובדן ותגובות רגשיות כתוצאה מנסיגת מפלס ים המלח" ד"ר עמית טובי
עדי כהן  

The impact of uncertainty on institutional acceptance of wildlife damage mitigation technology for wind energy: The Israeli Case of "Ruach Bereshit" wind farm    

פרופ' איתי פישהנדלר

 

 

Ronnie Ellenblum served as Professor of Historical Geography and Environmental History in the faculty of the Department of Geography at the Hebrew University  until his untimely passing in 2021.  He was the author of Frankish Rural Settlement in the Latin Kingdom of Jerusalem (Cambridge University Press, 1998), Crusader Castles and Modern Histories (Cambridge University Press, 2005), and The Collapse of the Eastern Mediterranean: Climate Change and the Decline of the East, 950–1072 (Cambridge University Press, 2012). He headed the Vadum Iacob and the Historic Cities research projects.

Following the publication of his  'Collapse of the estern Mediterranean' volume, Ellenblum began developing a comprehensive theoretical approach to 'Fragility', claiming that a decade-long climatic disturbance (drought, untimely rains and severely cold winters) in the magnitude of one and even half a standard deviations affecting a certain region, could lead to scarcity of food or even famine, societal upheavals and transformations.

His last project examined the opposite phenomenon: the effects of amelioration of climatic conditions for a comparatively long period of time (from several decades to several centuries).

Ellenblum's theory of Fragility was based on a thorough reading of a wealth of well-dated textual and archaeological evidence, pointing to periods of Collapse (in the eastern Mediterranean during the Medieval Warm Period), and relatively long periods of affluence (the entire Mediterranean Basin during the Roman Optimum).

Ellenblum was involved in the creation of several data bases dealing with the history of Jerusalem together with al-Quds University www.jerusalem-library.org ; with the maps of Jerusalem www.jnul.huji.ac.il/dl/maps/jer

Recently he initiated a new Dats Baset hat enables sophisticated search in the entire compendium of Crusader documents and charters. The compendium was created by the late Prof. Jonathan Riley-Smith, relying on an international committee of experts and the Data Base itself was created by our doctoral candidate Anna Gutgarts.

 

 

קראו פחות
joshua_2

פרופ' יהושע בן-אריה ז"ל

2023-1928

יהושע בן אריה, חוקר תולדות ירושלים והארץ, ראה את עצמו "בן הארץ הזאת" כפי שקרא לספרו האחרון. הוא היה חוקר מובהק של ארץ ישראל, מורה מסור לתלמידיו הרבים, מנהיג אקדמי באוניברסיטה העברית ופעיל במעשה הציבורי.

קרא עוד

הוא נולד בשנת 1928 בפתח תקוה, נכד למייסדי המושבה. הוא החל את לימודיו באוניברסיטה העברית בהיסטוריה ובארכיאולוגיה ומרגע שהתוודע לפרופ' דוד עמירן נכבש ללימודי הגיאוגרפיה והיה נציג מובהק של דור התלמידים הראשון שהפכו למלומדים ומורים במחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית.

הוא השלים את לימודי המוסמך על חבל לכיש בהדרכת פרופ' דוד עמירן ואת לימודי הדוקטורט על עמק הירדן התיכון (בקעת כנרות) בהדרכת פרופ' יצחק שטנר. לאחר סיום הדוקטורט השתלם באנגליה בגיאוגרפיה היסטורית בהדרכתו של סר קליפורד דארבי וכששב למחלקה לגיאוגרפיה הוא יסד את הגיאוגרפיה ההיסטורית כתת-דיסציפלינה בגיאוגרפיה הישראלית. כמנהיג אקדמי ביסס יהושע בן אריה את המחקר וההוראה בגיאוגרפיה היסטורית, העמיד דורות של תלמידים והדריך מספר ניכר של תלמידי מ"א ודוקטורט שרבים מהם היו בעצמם מורים וחוקרים באוניברסיטאות ובמכללות בישראל. הוא היה לתלמידיו לא רק מדריך אקדמי אלא גם חונך אישי קרוב ודמות משפיעה בהמשך דרכם.

כחוקר הוא מחברם של למעלה ממאה ושלושים מאמרים ושל כעשרים ספרים ולצידם השתתף בעריכתם של ספרים רבים נוספים.

יהושע בן אריה לא הסתפק בעבודה האקדמית ושימש כדיקן הפקולטה למדעי הרוח בשנים 1981 - 1985 וכרקטור האוניברסיטה העברית בשנים 1993 - 1997. היה פעיל במוסדות רבים, סייע להקמת המחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטת חיפה ושימש כראש המכון לחקר ארץ ישראל ויישובה ביד בן צבי וכחבר הוועד המנהל של יד בן צבי במשך שנים רבות. בכל מקום בו היה פעיל הוא השרה את רוחו הטובה ואת נועם הליכותיו.

יהי זכרו ברוך.

קראו פחות
דב גביש ז"ל

דר' דב גביש ז"ל

2022-1937

כגיאוגרף וחוקר המורשת הכרטוגרפית של ישראל, עסק ד"ר דב גביש במסגרת מחקריו המקיפים בהיסטוריה של המדידות, המיפוי והצילום-האווירי של מדינתנו, מאז מלחמת העולם הראשונה. הוא למד ולימד שהפעילות הגאודטית, הכרטוגרפית והצילומית יצרה אוסף עשיר ומרתק המתעד חזותית את פני הארץ ככלי חיוני לתיעוד, מחקר ולימוד.

קרא עוד
במועד הפקתו חושף התיעוד החזותי אירועים בשטח, גם זמניים, ובעזרתם ניתן להתחקות אחר תמורות בנוף, לעקוב אחר פעילות האדם וטביעת חותמו ולהאיר אירועים היסטוריים שלעיתים אינם ידועים או חולפים

אמצעי מחקר אלו חושפים לעיתים את "היוצרים השקטים" של התיעוד החזותי: אלו אנשי המיפוי והצילום אשר הודות לעבודתם ניתן לעקוב אחר המניעים האישיים שלהם, או הרקע למשימותיהם, שעשוי להיות פרק מרתק בכתיבת ההיסטוריה שלנו.

אלפי תצלומי-האוויר שצולמו מאז ראשית הטיסות בארץ, החל ב-1913, מלחמת העולם הראשונה ותקופת המנדט הבריטי, הם התשתית לאוספי התצלומים שעליה יצר דב גביש את ארכיון תצלומי-האוויר ההיסטוריים של ישראל, במחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים. מאז דבק בשילוב הכלים החזותיים כחלק בלתי נפרד בכול כתיבה מתעדת.

בכמה מפרסומיו, בתחום האישי, נתן ביטוי לשנים של מחקר ושחזור נסיבותיהם של שני אירועים מכוננים בחייו ובחיי משפחתו. שניהם קשורים למאבק של יחידות הפלמ"ח להקמת מדינת ישראל העצמאית.

אחיו הגדול, יהודה גביש, נפל עם שלושה-עשר מחבריו, בגשר אכזיב, במהלך פעולת "ליל הגשרים" ביוני 1946, בו פוצצו לוחמי הפלמ"ח גשרים אסטרטגיים ברחבי הארץ.

אח שני, ישעיהו, נפל בשבי הלבנוני ב-1947, עם ארבעה אחרים, בעת סיור בגבול לבנון. החמישה שוחררו רק בעקבות הסכם שביתת הנשק לאחר מלחמת העצמאות. פרסמתי את תוצאות המחקר והתיעוד של הקורות הללו בשני ספרים, אשר היוו גם בסיס לשני סרטים דוקומנטריים.

קראו פחות
עמירם

פרופ' עמירם גונן ז"ל

2018-1935

ערב יום הולדתו ה-83, בשמחת תורה (1.10.2018), נפטר פרופ' עמירם גונן, שהיה מאבות הגאוגרפיה העירונית הישראלית ומעמודי התווך של הדור השני של המחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים, בתחום העירוני-החברתי-הכלכלי-התכנוני. תחום זה כלל בין היתר גם את פרופ' אריה שחר ז"ל ופרופ' שלום רייכמן ז"ל, שלושתם ילידי אותה שנה: 1935.

קרא עוד
עמירם התמחה בגאוגרפיה עירונית חברתית, ובין היתר חקר במשך שנים את הפסיפס העירוני הפרברי של ערי ישראל, ובפרט את עיור המושבות, שיכוני העולים והוותיקים והתברגנות שכונות, תחום בו הדריך כמה מהבולטים שבתלמידיו. עולם ידע זה סוכם בספרו Between the City and Suburb: Urban and residential Patterns and Processes in Israel, שיצא לאור בשנת 1995. עמירם פעל רבות בתחומי המדיניות והתכנון, בין היתר כראש מכון ירושלים לחקר ישראל בשנים 1989-1986, כראש מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות בשנים 2006-1990 וכשותף בצוותי תכנון מגוונים, ובהם ישראל 2020 - תוכנית אב לישראל בשנות ה-2000.

עמירם התמחה בגאוגרפיה עירונית חברתית, ובין היתר חקר במשך שנים את הפסיפס העירוני הפרברי של ערי ישראל, ובפרט את עיור המושבות, שיכוני העולים והוותיקים והתברגנות שכונות, תחום בו הדריך כמה מהבולטים שבתלמידיו. עולם ידע זה סוכם בספרו Between the City and Suburb: Urban and residential Patterns and Processes in Israel, שיצא לאור בשנת 1995. עמירם פעל רבות בתחומי המדיניות והתכנון, בין היתר כראש מכון ירושלים לחקר ישראל בשנים 1989-1986, כראש מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות בשנים 2016-2000 וכשותף בצוותי תכנון מגוונים, ובהם ישראל 2020 - תוכנית אב לישראל בשנות ה-2000.

עמירם עסק רבות בהשתלבות האוכלוסייה הערבית/הפלסטינית והאוכלוסייה החרדית בחברה ובכלכלה הישראלית. לשתי הסוגיות היה מקום מרכזי בפעילותו של מכון פלורסהיימר, כאשר בראשונה שיתף פרופ' גונן פעולה עם מי שהיה קודם לכן תלמידו פרופ' ראסם חמאיסי. עמירם חקר את דפוסי השתלבותה של האוכלוסייה החרדית בניו יורק ובלונדון בשוק העבודה ("מהישיבה לעבודה, הניסיון האמריקני ולקחים לישראל", 2000; "בין לימוד תורה לפרנסה, חברת לומדים ומתפרנסים בלונדון", 2005). פעילותו לשילוב האוכלוסייה החרדית במערכת ההשכלה הגבוהה חרגה מתחום המחקר והוא היה פעיל בגיוס מלגות בתחום זה ובייעוץ לסטודנטים חרדים. סוגיית עתידה החברתי והתכנוני של ירושלים העסיקה גם היא מאוד את עמירם ובאה לידי ביטוי בשורת פרסומים שיצאו לאור במכון פלורסהיימר.

 

לא ניתן לסכם את פועלו ותרומותיו של עמירם בדיווח יבש על פריונו המחקרי. עמירם היה אדם בעל אופקים רחבים ביותר, סקרנות ויצירתיות אין קץ. כל מי שזכה לעבוד במחיצתו התוודע לדרך חשיבתו האסוציאטיבית, כאשר תוך כדי השיחה עולים רעיונות חדשים לחלוטין "מחוץ לקופסא", ובהם כאלה הנקלטים על ידי בני שיחו ומובילים אותם בהמשך לכיוונים שלאו דווקא תוכננו מראש. לא במקרה עסק עמירם בתחום החברתי – עמירם היה איש אוהב אדם, איש שיחה היודע "לקרוא" את אנשי שיחו ולכבדם. עמירם היה גם אדם שלא הלך בתלם של כללי המשחק האקדמיים המחושבים, אלא השקיע ביוזמות שאולי לא מסייעות לקריירה האקדמית, אך האימפקט האמיתי שלהם גדול בהרבה מזה של מאמר בכתב עת מדעי. אזכיר כאן את ספרו המרשים Israel Then and Now and In-Between (1997) וסדרה בת 10 כרכים שערך: Peoples of the World: Cultures and Custom. – אנציקלופדיה על הקבוצות האתניות בכל העולם, שיצאה לאור בניו יורק. עמירם עסק במגוון רחב של תחומים, בהם ייחודיים, כמו גאוגרפיה של קבורה, ובהם בלב העשייה התכנונית, כמו מדיניות פיזור האוכלוסייה והתכנון הארצי. אפילו על האירוע המכונן של ביטול ה-Spadina Expressway בטורונטו כתב נייר בשנת 1970.

 

עמירם היה דמות מובילה ומיוחדת בתחום הגאוגרפיה והלימודים העירוניים בישראל במשך קרוב לשישים שנה. הוא יחסר לנו מאוד כחוקר פורה ושופע רעיונות וכאדם.

כתב: פרופ' ערן רזין

קראו פחות
דב

פרופ' דב ניר ז"ל

1922 -2011

חתן פרס ישראל לשנת 1995 בגאוגרפיה. 
דב ניר נולד בשנת 1922 בכפר אוקוליצ'נו השוכן לרגלי הרי הטטרה, בצפון - מרכז סלובקיה. עלה ארצה בעליית הנוער בשנת 1939.
בשנת 1950 החל את לימודיו במחזור הראשון של תלמידי המחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית שזה עתה הוקמה, היה מראשוני הבוגרים וממקבלי תואר דוקטור במחלקה לגאוגרפיה שהפכו להיות המורים והחוקרים בה.

קרא עוד

תחילת דרכו כמרצה במחלקה היתה בשנת 1960, בשנת 1970 קיבל תואר פרופסור ואף עמד בראש המחלקה זמן מה.
בשנים 1979-1977 כיהן כנשיא האגודה הגאוגרפית הישראלית. בשנת 1989 פרש לגמלאות והמשיך בהוראה עוד שנים אחדות.

מחקריו עסקו בגאומורפולוגיה של ארץ ישראל ובגאוגרפיה רגיונלית. מבין אזורי הארץ , הקדיש תשומת לב רבה לבקעת בית שאן, אותה חקר במהלך הדוקטורט שלו, בשנת 1959 ואליה חזר מאוחר יותר ב – 1989 בספר נוסף. דב הקדיש עבודה רבה לגאוגרפיה רגיונלית של אזורים וארצות שונות בעולם ועל כך מעידים ספריו בסדרת ספרי ה"נופים" שכתב על צרפת, ספרד,ישראל ויפן. דב השקיע הרבה מאד בקשר בין הגאוגרפיה והחינוך וכתב ספרי לימוד לבתי הספר, מהם שהפכו לנכסי צאן ברזל של הגאוגרפיה בישראל. בשל תרומתו זו הוענק לו בשנת 1995פרס ישראל לחקר הגאוגרפיה של ארץ ישראל.

בין ספרי המחקר שפרסם "גאומורפולוגיה של א"י ", "פאתי מדבר, האדם בסובב הצחיח למחצה", "האדם כגורם גאומורפולוגי, מבוא לגאומורפולוגיה אנושית" ,"שיטות מחקר בגאוגרפיה רגיונלית",

”Region as a Socio-Environmental System: An Introduction to a Systematic Regional Geography”.

ביום חמישי י"ג בחשון התשע"ב (10.11.2011) הלך לעולמו פרופ' אמריטוס דב ניר והוא קרוב לגיל 90 שנה. יהי זכרו ברוך.

משפחתו של פרופ' דב ניר ז"ל החליטה להנציח את זכרו על ידי מתן פרס שנתי בסך 1000$ לעבודת גמר מצטיינת לתואר שני. תלמידי המחלקה בכלל ותלמידיה לתארים מתקדמים בפרט היו קרובים מאוד ללבו של פרופ' ניר. משום כך השילוב בין טיפוח המצוינות האקדמית במחלקה לבין התמיכה בתלמידים מתקדמים משקף היטב את מורשתו.

קראו פחות
דוד עמירן

פרופ' דוד עמירן ז"ל

1910 - 2003

חתן פרס ישראל לשנת 1977 בגאוגרפיה.
נולד בברלין. למד גאוגרפיה באוניברסיטאות פרייבורג ופרנקפורט. לאחר מכן עבר לאוניברסיטת ברלין, ממנה יצא להרי אורל ברוסיה לסקר גיאומורפולוגי, ובסיום מחקרו החליט לעבור לשווייץ, עקב עליית הנאצים לשלטון. באוניברסיטת ברן סיים דוקטורט על נהרות באיטליה. בשנת 1935 עלה לארץ ישראל.

קרא עוד
לאחר עלייתו ארצה התקבל כעוזר בספרייה של הגאולוג יהודה פיקרד. בשנת 1937 יזם את הוצאת אטלס ארץ ישראל, אך בטרם מימוש הרעיון גויס לשורות הצבא הבריטי ושירת ביחידת המיפוי במצרים ובאירופה. בשובו ארצה שירת בשירות המיפוי המנדטורי ובמלחמת העצמאות השתתף בלחימה. בתום המלחמה הקים את המחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים ועמד שנים רבות בראשה. היה פעיל בתוך מוסדות האוניברסיטה העברית (בין השאר כיהן כסגן נשיא האוניברסיטה) ומחוץ לה. היה לנשיא הראשון של האגודה הגאוגרפית הישראלית (1961 - 1977). עמירן נחשב לאבי הגאוגרפיה המודרנית בישראל. הרבה לחקור ולפרסם בתחומים שונים של הגאוגרפיה, החל מגאוגרפיה אזורית (חבלית) ועירונית, וכלה בגאוגרפיה סביבתית. אחד הפרויקטים החשובים שהוביל וערך היה אטלס ישראל ואטלס ירושלים. כן היה חלוץ המחקר הגאוגרפי של כפרי הערבים וערי הפיתוח וחקר אפשרויות להגברת הגשמים בישראל. העמיד תלמידים הרבה - רבים מהם היו פרופסורים לגאוגרפיה באוניברסיטאות השונות בארץ.
היה הראשון לזכות בפרס ישראל בתחום הגאוגרפיה, בשנת 1977. היה נשוי לרות עמירן, ארכאולוגית וחוקרת ארץ ישראל, זוכת פרס ישראל לשנת 1982. היו לבני הזוג הראשונים שזכו בפרס. בני הזוג עמירן הורישו את כל עזבונם לאוניברסיטה העברית בירושלים במטרה להקים קרן מלגות לסטודנטים מצטיינים בגאוגרפיה ובארכיאולוגיה.
קראו פחות
נפתלי קדמון ז"ל

פרופ' נפתלי קדמון ז"ל

2022-1925
החל מ-1954 עבד במחלקת המדידות הממשלתית (היום "המרכז למיפוי ישראל") כראש מחלקת הכרטוגרפיה (מיפוי גיאוגרפי). במקביל לימודי גיאוגרפיה וסטטיסטיקה באוניברסיטה העיברית בירושלים (B.A). לימודי מוסמך (M.Sc.) בטופוגרפיה באוניברסיטת גלזגו (סקוטלנד), ודוקטורט (Ph.D.) באוניברסיטת ויילס בכרטוגרפיה דיגיטלית (בעל מדליה בריטית על עבודתו בתחום זה).
קרא עוד
הוראת כרטוגרפיה באוניברסיטת תל- אביב (1974-1980) וירושלים (1981-1994). פרש לגימלאות כפרופסר- אמריטוס ב-1994, אך ממשיך ללמד בהתנדבות. חבר אגודות מקצועיות שונות בישראל ובעולם. חבר ועדת השמות הממשלתית בישראל מ-1965 ויו"ר ועדת המשנה לשמות גיאוגרפיים מ-1978.

תחום מחקר עיקרי- טופונימיה (תורת השמות הגיאוגרפיים). מאז 1977 ועד היום נציג ישראל במוסדות האו"ם לסטנדרדיזציה של שמות גיאוגרפיים, חבר קבוצת "מומחי האו"ם לשמות גיאוגרפיים" ויו"ר של שלוש ועדות בינלאומיות. שבתונים באוניברסיטאות וייעוץ והדרכה בארבע יבשות. מחבר ספרים ומאמרים רבים בכרטוגרפיה ובטופונימיה באנגלית, בעברית ובגרמנית. מרצה בשלוש שפות אלה בארץ ובחו"ל ומרבה לסייר בישראל ובעולם

קראו פחות
marianne_karmon.jpg

מרים קרמון

2023-1921

מרים היתה כרטוגרפית בכירה במחלקה לגאוגרפיה. היא נולדה בברלין, למדה הכשרה חקלאית בשטוקהולם, ולימודי צורפות בבצלאל בירושלים. מאז שנת 1953 שימשה מרים כשרטטת לעבודות גמר ודוקטורט במחלקה לגאוגרפיה.

קרא עוד
מרים כרמוןמרים ציירה ויצרה עשרות מפות קיר באוניברסיטה העברית לצרכי הוראה לסטודנטים. במהלך השנים היא השתלמה בשוויץ, ובהולנד במכון ITC  שבו גם לימדה קורסים. במחלקה לגאוגרפיה מרים הייתה שותפה בהוראת כרטוגרפיה לתואר ראשון וקורס מיפוי עירוני בלימודי המוסמך.

היא השתתפה בהכנת המהדורה הראשונה של ״אטלס ישראל״ ובמסגרת זו יצרה את ההצללה המיוחדת במפה הבסיסית של ישראל בקנ״מ 1:250,000, וכן דוגמאות של יחידות נוף בישראל. היא אף שימשה ככרטוגרפית ראשית של ״אטלס ירושלים״, ופיקחה על הדפסת האטלס בהולנד. החוש האסתטי שלה והדיוק הרב שניחנה בו ניכרו בכל העבודות שהיתה שותפה להם. אהבתה למפות ליוותה אותה עד ימיה האחרונים.

אטלס ירושלים  אטלס

מרים כרמון2

קראו פחות
רייכמן

פרופ' שלום רייכמן ז"ל

1992-1935
שלושים שנות פעילותו המדעית של פרופ' שלום רייכמן ז"ל הן סיפורה של הגיאוגרפיה המודרנית.
בפועלו המדעי נכללו ארבעה תחומים: תחבורה, גיאוגרפיה היסטורית, תכנון ומדיניות, וגיאופוליטיקה וגבולות.
בעבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטת ליברפול שלום רייכמן חקר את התפתחות התעופה באפריקה המערבית בגישה גיאוגרפית.
קרא עוד
לאחר שובו ארצה הוא המשיך בחקר התעופה והרחיבו לחקר התחבורה היבשתית.
בין היתר הוא הוביל את סקר הרגלי הנסיעה הראשון בישראל.

במחקריו הוא הניח את היסודות לגישה ההתנהגותית לניתוח תחבורה, עסק בניתוח מערכות התשתית הבאות לתת מענה לביקוש לתנועה, ובחן את התפתחותן של מערכות התשתית הללו. הצירוף של שני קווי מחקר אלו בא לידי ביטוי בשאלת היסוד ששאל בספרו משנת 1983 "התחבורה: עבדות או חירות?" (הספר נכתב בצרפתית, שפה שבה שלט ובה פרסם, לצד פרסומיו באנגלית ובעברית).

במחקריו ההיסטוריים בחן פרופסור רייכמן את תהליכי ההתיישבות בארץ ישראל בטרם "פרוץ המדינה" (כלשונו), וכן בשנותיה הראשונות. ספרו "ממאחז לארץ מושב" היה ונותר ספר יסוד המנתח את היווצרות מפת היישוב היהודי בארץ ישראל בטרם קום המדינה.

בעבודותיו אודות התכנון והמדיניות הציבורית בישראל, הוא בחן את תכניות פיזור האוכלוסיה, שיקום שכונות, כמו-גם את התפתחותה המוסדית של מערכת התכנון וההתיישבות ביהודה ושומרון.

בשנים האחרונות לחייו, פרופ' רייכמן חקר את תהליכי היווצרותם ושינויים של גבולות, ובייחוד את השאלה מה הם תיפקודי הגבולות וכיצד הם משתנים. בין השאר התמקד בתיפקודי הגבולות של מדינות אירופה תחת האיחוד האירופי. כמו בכל תחומי מחקרו גם בחזית זו הוא הקדים ראוֹת, ובכלל זה בשאלת הגבול המזרחי הרצוי למדינת ישראל.

פרופ' רייכמן העמיד דורות של תלמידים. בין תלמידיו ניתן למנות את פרופ' יוסי כץ, ד"ר ארנון גולן, פרופ' עירית עמית-כהן ופרופ' ערן פייטלסון.

בנוסף לפעילותו המדעית, שלום רייכמן היה מעורב בשדה המעשה. הוא שימש בתפקיד המדען הראשי של משרד התחבורה, יועץ למינהל התכנון בעת הכנת תכנית המתאר הארצית לפיתוח בינוי וקליטת עליה (ת/מ/א 31) ויועץ לפרויקט שיקום שכונות. כמו-כן כיהן כסגן נשיא של האוניברסיטה הפתוחה פרופ' רייכמן הקים את האגודה הישראלית למחקר תחבורה ושימש כיו"ר הראשון שלה.

באוקטובר 1992 שלום רייכמן הלך לעולמו, והוא בן 57. עם פטירתו איבדה קהילת הגיאוגרפים בישראל והמחלקה לגיאוגרפיה את אחד החוקרים המקוריים ביותר שלה.

משפחתו של פרופ' רייכמן החליטה להנציח את זכרו באמצעות פרס לעבודת סמינר מצטיינת במהלך לימודי התואר השני במחלקה לגיאוגרפיה.

הפרס מוענק מידי שנה במסגרת מפגש הבוגרים השנתי של המחלקה לגאוגרפיה.

קראו פחות
arie shachar

פרופ' אריה שחר ז"ל

1935 - 2006

חתן פרס ישראל לשנת 1999 בגאוגרפיה.
נולד בחיפה ובגיל צעיר עבר לתל אביב. לצה"ל התגייס במסגרת עתודה אקדמית וסיים בהצטיינות את לימודיו בגאוגרפיה ובהיסטוריה מהאוניברסיטה העברית בירושלים. במסגרת שירותו הצבאי עסק במיפוי באמצעות תצלומי אוויר.

קרא עוד

לאחר הוא התמסר ללימודיו האקדמיים וכתב עבודת דוקטורט על מרכז העסקים הראשי של תל אביב. שחר הצטרף לסגל המחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית. הוא גם ייסד וניהל את המכון ללימודים עירוניים ואזוריים באוניברסיטה. שחר בראש מערכות "אטלס ישראל" ו"אטלס כרטא", שימש יו"ר ועדת מקצוע הגאוגרפיה במשרד החינוך והתרבות, עמד בראש הוועדה הלאומית הישראלית לגאוגרפיה ושימש כנשיא האגודה הגאוגרפית הישראלית. נוסף על כך, היה שותף לצוותי תכנון רבים מטעם ממשלת ישראל ובשנות חייו האחרונות לקח חלק מרכזי בתכנון תוכנית מתאר ארצית מספר 35.
שחר נחשב למייסד המחקר הגאוגרפי עירוני הישראל. הוא העמיד דור של תלמידים ממשיכי דרכו ברחבי האקדמיה הישראלית.
 

קראו פחות