פרס על שם פרופ' רוני אלנבלום

רוניפרופסור רוני אלנבלום, חבר האקדמיה למדעים, נפטר במפתיע בינואר 2021, והוא בן 68, בשיא פעילותו האקדמית. רוני היה איש אשכולות.  הוא התחנך בשלוש פקולטות שונות האוניברסיטה העברית: בוגר של המכון למדעי כדור הארץ, מוסמך ודוקטור של המחלקה לגיאוגרפיה והחוג להיסטוריה, ופוסט דוקטורט בבית הספר הגבוה למדעי החברה בפריס.  כהיסטוריון וגיאוגרף מחקריו עסקו במגוון רחב של נושאים, ארצות ותקופות.

רוני אלנבלום היה חוקר פורץ דרך. כבר בעבודת הדוקטורט שלו רוני יצא כנגד מוסכמות ושינה את התפיסה לגבי ההתיישבות הצלבנית בארץ ישראל.  בעוד שהתפיסה המקובלת הייתה שהצלבנים חיו במבצריהם במנותק מהסביבה הכפרית רוני הראה שהיה מרחב כפרי צלבני נרחב וכי הם היו נטועים היטב בארץ.  מכאן פנה רוני לחקר המבצר הצלבני. למחקר זה היו שני פנים.  האחד היה חפירה של מצד עטרת, מבצר שהתקיים רק מספר חודשים בטרם נכבש ע"י צלאח א-דין, ובגין מגיפה נעזב במהרה גם על ידי כובשיו. כך נשמרה תמונת מצב שממנה ניתן היה ללמוד על טכניקות המלחמה והמצור של התקופה. כמי שהתואר הראשון שלו היה בגיאולוגיה רוני עמד על כך שיש העתק בחומה. העתק זה נוצר מרעידת אדמה לאחר חורבן המבצר. הדבר יצר פתח למחקר משותף שלו עם פרופ' אמוץ עגנון בנושא רעידות אדמה, נושא לא נפוץ למחקר היסטורי.  הפן השני בחקר המבצר היה מחקר רפלקסיבי וביקורתי אודות הדרך בה המבצרים הצלבנים נחקרו בהיסטוריוגרפיה האירופית. בספרו השני רוני הראה כיצד המחקר אודות המבצרים הצלבניים הוטה והושפע על ידי תמורות בפוליטיקה ובתרבות האירופית.

אך פריצת הדרך החשובה ביותר של רוני היא בתחום ההיסטוריה הסביבתית. בעבודתו רוני קישר בין תנודות אקלימיות במערכת הגלובלית לתמורות החברתיות והפוליטיות במערב אסיה ובאירופה.  במחקריו, המתבססים על מצרף רחב של מקורות, רוני הראה כיצד מקורות כתובים יכולים לדייק את תמונת אקלים העבר מעבר לניתן במדעים הניסויים, וכי תמורות אקלימיות השפיעו על היצע המזון, וכתוצאה מכך על יציבות החברות האנושיות.  בספר רחב היקף רוני ניתח את ההשפעה של גלי קור ובצורות על קריסת האימפריות במזרח התיכון במאה העשירית וראשית המאה האחת עשר. כמו כל ספריו גם מחקר זה התפרסם כספר בהוצאת אוניברסיטת קיימברדג', בה היה עמית מחקר: The Collapse of the Eastern Mediterranean: Climate Change and the Decline of the East, 950–1072 (Cambridge University Press, 2012).. בעת פטירתו רוני עמל על ספר המסכם פיתוח מושג חדש – שבריריות. בעוד שרוב המחקר אודות השפעות אקלים עוסק בתמורות ארוכות הטווח של שינויי אקלים, רוני טען שאנשים מגיבים לתנודות קצרות טווח, כאלו אותן הם חשים. יתר על כן לתנודות כאלו יש השפעות מרחיקות לכת, שכן הקיום האנושי הוא שברירי.

אך פעילותו של רוני אלנבלום לא הצטמצמה למחקריו רחבי ההיקף. הוא עמד בראש וועד הסגל בעת השביתה הגדולה בשנת 2008, היה ראש בית הספר להיסטוריה, שם הקים את תכנית הדוקטורנטים המצטיינים במדעי הרוח,  ויזם את הספריה הדיגיטלית לתולדות ירושלים.  בנוסף רוני היה פעיל ציבורית, בעיקר במאבקים על דמות ירושלים. 

רוני היה מורה נערץ, ומנטור לסטודנטיות וסטודנטים רבים.  הוא הוביל באופן קבוע סיורים ברומא, בישראל ובייחוד בירושלים בהם פרש בפני תלמידים וקולגות את התמורות בהיסטוריה של האתרים בהם ביקרו וארג תרבות, פוליטיקה, אקלים ודת לסיפור מרתק ורחב יריעה.

עם לכתו האקדמיה הישראלית, הציבוריות הישראלית, ובייחוד הירושלמית, וחבריו הרבים איבדו חוקר ואדם משכמו ומעלה.