לחיפוש מלגות ופרסים באוניברסיטה העברית לחץ כאן
![]() |
פרופ' דוד עמירן (קלנר) (1910-2003) היה גאוגרף וחוקר ארץ ישראל. פרופ' עמירן ז"ל נחשב לאבי הגאוגרפיה המודרנית בישראל. הוא הקים ב- 1949 את המחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים (המחלקה לגאוגרפיה הראשונה בארץ) ועמד שנים רבות בראשה. פרופ' עמירן היה פעיל בתוך מוסדות האוניברסיטה העברית ובין השאר כיהן כסגן נשיא האוניברסיטה. אך גם מחוץ לכותלי האוניברסיטה היה פעיל מאוד, כך ניהל את המכון לחקר הנגב, המועצה המדעית שליד משרד ראש הממשלה וכן יזם והקים את "מכון ירושלים לחקר ישראל". |
|
על כל היוזמות הללו ועל תרומתו למדע הגאוגרפיה בישראל, זכה בשנת 1977 בפרס ישראל. פרופ' עמירן הרבה לחקור ולפרסם בתחומים השונים של הגאוגרפיה, החל מגאומורפולוגיה, כרטוגרפיה, אקלים, גאוגרפיה אזורית (חבלית) ועירונית, וכלה בגאוגרפיה סביבתית. אחד הפרויקטים החשובים שהוביל וערך היה אטלס ישראל שהינו גולת הכותרת של הסינתזה המחקרית של דוד עמירן. חקר המדבר הינו נושא מרכזי בעבודתו המדעית וכשליש מכלל הפרסומים של פרופ' עמירן עוסקים בחקר של אזורים צחיחים בדרך של ניצול היתרונות האקלימיים המיוחדים לאזורים אלה. פרופ' עמירן העמיד תלמידים הרבה – רבים מהם היו פרופסורים לגאוגרפיה באוניברסיטאות השונות בארץ. היה נשוי לרות עמירן, ארכיאולוגית וחוקרת ארץ ישראל בזכות עצמה, שאף זכתה בפרס ישראל לשנת 1982. קרן המחקר ע"ש דוד עמירן תעניק, מידי שנה, מלגות לתלמידי מחקר מצטיינים בגאוגרפיה בשלבים הבאים: 1) תלמידים לתואר שני במסלול המחקרי 2) תלמידים לתואר שלישי ועדה בת 5-6 חברים ממורי המחלקה לגאוגרפיה, בראשות ראש המחלקה, המיצגים את תחומי המחקר השונים במחלקה, תקבע בכל שנה את הזוכים במלגות. |
קריטריונים לזכייה במלגה
תלמידי תואר שני:
1. המועמד רשום לקורסים בשנה בה מוצעת המלגה או שסיים את הקורסים הנדרשים בתואר ונותר לו לסיים את כתיבת התיזה.
2. היקף הנ"ז המצטבר בלימודי המוסמך הוא 18 נ"ז לפחות והממוצע המצטבר הינו 90 ומעלה.
3. המועמד רשום במסלול המחקרי.
4. הצעת מחקר לתזה הוגשה ואושרה על ידי המדריך.
5. המועמד בשנת הלימודים השניה או השלישית לתואר השני.
תלמידי תואר שלישי:
1. המועמד רשום בשנה בה מוצעת המלגה ברשות לתלמידי מחקר.
2. המועמד בשנת הלימודים הראשונה עד החמישית (כולל) לתואר השלישי.
3. למועמדים בשנת הלימודים השלישית ומעלה הצעת מחקר מאושרת.
מסמכים להגשה
תואר שני:
טופס מועמדות מקוון, קורות חיים, הצעת מחקר, אישור מהמדריך שהצעת המחקר של המועמד הוגשה, מכתב המלצה מהמדריך, גיליונות ציונים לתואר ראשון ושני. בנוסף, למגישים בקשה למלגת המשך: דוח התקדמות ופעילות מחקרית בשנה הקודמת.
תואר שלישי:
טופס מועמדות מקוון, קורות חיים, גיליונות ציונים לתואר ראשון ושני, הצעת מחקר (לתלמידים בשלב ב') או מסמך כוונות מחקר (1-2 עמודים) המתאר את כיוון הדוקטורט העתידי (לתלמידים בשלב א'), מכתב המלצה מהמדריך. בנוסף, למגישים בקשה למלגת המשך: דוח התקדמות ופעילות מחקרית בשנה הקודמת.
היקף המלגה
המלגה היא בהיקף של 100% ממלגת המחיה של האוניברסיטה העברית לשנה אחת. במקרים מסוימים ינתנו מלגות בהיקף נמוך יותר, אך לא פחות מ- 75% מלגה.
הערות
1. המלגה תוענק על בסיס שיקול מצוינות אקדמית בלבד. השיקולים כוללים ציונים, פרסומים מדעיים, הצגת המחקרים בכנסים מדעיים, הגשת בקשות וזכיה במלגות הצטיינות, ועוד.
2. המלגה תוענק לתלמיד לשנה אחת הן לתלמידי תואר שני והן לתלמידי תואר שלישי.
3. תלמיד תואר שני או שלישי שקיבל מלגת עמירן רשאי להגיש בקשה להמשך המלגה לשנה נוספת. הבקשה תידון עם כל הבקשות ותבחן התקדמות המועמד בשנת הלימודים הקודמת. מתן מלגה לתלמידי תואר שני בשנה השלישית דורש אישור ועדת חריגים.
4. המלגה תנתן לתלמידי תואר שני לכל היותר לשנתיים ולתלמידי תואר שלישי לכל היותר לשלוש שנים.
5. תלמיד מלגת עמירן שזכה במלגת מצוינות אחרת בהיקף של 75% לפחות יופחת היקף המלגה כך שישלים להיקף שנקבע על ידי הועדה. בכל מקרה הסטודנט יוכר כזוכה מלגת עמירן.
6. תלמיד מחקר המקבל מלגת עמירן בהיקף של 100% רשאי לעבוד מחוץ לאוניברסיטה עד חצי משרה .
7. המלגה אינה מזכה בפטור משכ"ל.
8. זוכי המלגה יתבקשו לציין את הקרן כמקור מימון בתיזה ובפרסומיהם.
כל האמור בלשון זכר מתייחס גם ללשון נקבה
המחלקה לגאוגרפיה תעניק מלגות לתלמידים מתקדמים מצטיינים בגאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים מקרן המחקר ע"ש פרופ' דוד עמירן.
המלגות יוענקו לתלמידי התואר השני במסלול המחקרי ולתלמידים לתואר שלישי בכל תחומי המחקר הגאוגרפי.
המלגה היא בהיקף של 100% ממלגת המחיה של האוניברסיטה העברית לשנה אחת[1].
הקריטריונים להגשת מועמדות למלגת עמירן מפורטים להלן.
הגשת מועמדות לקבלת המלגה תתבצע באמצעות טופס מקוון באתר המחלקה עד ליום ד' 1 בנובמבר 2017.
מסמכים נלווים יש לשלוח במייל לשלי עמיר במזכירות המחלקה sheliamir@savion.huji.ac.il
לבירורים ניתן לפנות למזכירות המחלקה בטלפון: 02-5883019
רקע
פרופ' דוד עמירן ז"ל (2003-1910) נחשב לאבי הגאוגרפיה המודרנית בישראל. הוא הקים ב- 1949 את המחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים (המחלקה לגאוגרפיה הראשונה בארץ) ועמד שנים רבות בראשה. פרופ' עמירן היה פעיל בתוך מוסדות האוניברסיטה העברית ובין השאר כיהן כסגן נשיא האוניברסיטה. אך גם מחוץ לכותלי האוניברסיטה היה פעיל מאוד, כך ניהל את המכון לחקר הנגב, המועצה המדעית שליד משרד ראש הממשלה וכן יזם והקים את "מכון ירושלים לחקר ישראל". על כל היוזמות הללו ועל תרומתו למדע הגאוגרפיה בישראל, זכה בשנת 1977 בפרס ישראל. פרופ' דוד עמירן, הוריש למחלקה לגאוגרפיה מחצית מעיזבונו. בצוואתו הורה שפירות הקרן יוענקו מדי שנה כמלגות לסטודנטים מתקדמים במחלקה לגאוגרפיה.
קריטריונים
תלמידי תואר שני
תלמידי תואר שלישי:
מסמכים להגשה
תואר שני:
טופס מועמדות מקוון, קורות חיים, הצעת מחקר, אישור מהמדריך שהצעת המחקר של המועמד הוגשה, מכתב המלצה מהמדריך, גיליונות ציונים לתואר ראשון ושני. בנוסף, למגישים בקשה למלגת המשך: דוח התקדמות ופעילות מחקרית בשנה הקודמת.
תואר שלישי:
טופס מועמדות מקוון, קורות חיים, גיליונות ציונים לתואר ראשון ושני, הצעת מחקר (לתלמידים בשלב ב') או מסמך כוונות מחקר (1-2 עמודים) המתאר את כיוון הדוקטורט העתידי (לתלמידים בשלב א'), מכתב המלצה מהמדריך. בנוסף, למגישים בקשה למלגת המשך: דוח התקדמות ופעילות מחקרית בשנה הקודמת.
היקף המלגה
המלגה היא בהיקף של 100% ממלגת המחיה של האוניברסיטה העברית לשנה אחת. במקרים מסוימים ינתנו מלגות בהיקף נמוך יותר, אך לא פחות מ- 75% מלגה.
הערות
כל האמור בלשון זכר מתייחס גם ללשון נקבה
[1] במקרים מסוימים יינתנו מלגות בהיקף נמוך יותר, אך לא פחות מ- 75% מלגה.
טקס הענקת מלגות עמירן מתקיים בחודש מרץ מידי שנה בשיתוף המכון לארכיאולוגיה
שנת לימודים |
תואר |
שם הזוכה |
נושא המחקר |
שם המנחה |
תשע"ח | תואר שלישי | גלעד וייל | מיפוי צומח מעוצה בחישה מרחוק | פרופ' נעם לוין |
תשע"ח | תואר שני | גיא קרן | תכנון תחבורה לחירום | פרופ' דניאל פלזנשטיין |
תשע"ח | תואר מוסמך | מליחה זגייר | The Emergence of a vertical slum ? The role of developers and the experience of reside nce in Kufar – Akab-Jerusalem | פרופ' אמילי סילברמן |
תשע"ח | תואר שלישי | רותם משקוב | השפעת טכנולוגיה ניידת על חוויית התייר | פרופ' נועם שובל |
תשע"ח | תואר שלישי | רתם אלינסון | מיקור המונים ככלי לחקר פעילות נופש בטבע בישראל | פרופ' נעם לוין |
תשע"ח | תואר שני | שגיא גנות | הקצאת קרקע למגורים בשליטת המדינה בתנאי היצע מוגבל: מבט השוואתי מישראל, סינגפור והונג-קונג | פרופ' דניאל פלזנשטיין |
שנת לימודים |
תואר |
שם הזוכה |
נושא המחקר |
שם המנחה |
תשע"ז | תואר שלישי | גלעד וייל | מיפוי צומח מעוצה בחישה מרחוק | פרופ' נעם לוין |
תשע"ז | תואר שלישי | אביב אופנהיים | תופעת החזקה משותפת של קרקעות בארץ-ישראל, 1858 - 1948 | פרופ' נעם לוין , פרופ' רות קרק |
שנת לימודים |
תואר |
שם הזוכה |
נושא המחקר |
שם המנחה |
תשע"ו | תואר שלישי | מלכה גרינברג-רענן | מרחב, יחסי כוחות וזהויות בירושלים: חקירה באמצעות מפות מנטאליות ו- GPS | פרופ' נעם שובל |
תואר שלישי | גלעד וייל | זיהוי מיני חורש ים תיכוניים מעוצים על בסיס ספקטראלי-פנולוגי | פרופ' נעם לוין | |
תואר שלישי | רחל פרידמן |
Understanding the Role of the Private Developer in the Spatial, Socioeconomic, and Political Urban Context |
ד"ר גלעד רוזן | |
תשע"ה | תואר שלישי | גדעון יקר | ממשל עירוני ופיתוח מתקני ספורט: מימון ציבורי ו(אי)מעורבות המגזר הפרטי | פרופ' ערן רזין, ד"ר גלעד רוזן, מרק רוזנטראוב |
תואר שלישי | מתן סינגר | שירותי בריאות בעידן של תמורות כלכליות: פרישה מרחבית, נגישות וצדק חברתי | פרופ' ערן פייטלסון | |
תשע"ד | תואר שלישי | יאיר אשר גרינברג | רציונליות בזמן ובמרחב של הפרט- בחינה מחדש ומודל כוללני של התנהגות מרחבית | פרופ' נעם שובל |
תואר שלישי | מוטי זוהר | אפיון דגמי נזק מרעידות אדמה בישראל וסביבותיה במרחב ובזמן על בסיס דיווחים היסטוריים | פרופ' ריכב רובין, פרופ' עמוס סלמון | |
מוסמך (שנה ב') | מוטי פסל | --------------------- | פרופ' ריכב רובין | |
מוסמך (שנה ב') | רחל פרידמן | --------------------- | ד"ר גלעד רוזן | |
תשע"ג | תואר שלישי | שלו בודנהיימר | המאפיינים של השונות המרחבית של העומק האופטי של אירוסולים במצבים סינופטיים שונים מעל אגן הים התיכון | פרופ' אורי דיין, פרופ' איתמר לנסקי |
מוסמך (שנה א) | עדי פרי | --------------------- | ||
תשע"ב | תואר שלישי | זיו רובין | מחירי דירות והיצע הקרקעות לבניה: המקרה הישראלי | פרופ' דני פלזנשטיין |
תואר שלישי | אייל אשבל | היווצרות של מוקדי משנה במערכת המטרופולינים: איתור, ניתוח וסימולציה. | פרופ' דני פלזנשטיין | |
מוסמך (שנה א) | עומר באב | -------------------- | ||
מוסמך (שנה א) | יאיר גרינברגר | -------------------- | ||
מוסמך (שנה א) | אנא-אל דבח | -------------------- | ||
תשע"א |
מוסמך (שנה א') |
ליאור רגב | -------------------- | |
תואר שלישי | מלכה גרינברג |
ירושלים – העיר שחוברה לה יחדיו? מערך יחסי הגומלין המרחבי והתפיסתי בין אוכלוסיות העיר השונות. |
ד"ר נעם שובל |
|
תואר שלישי | עמית טובי |
השפעת תופעות סביבתיות על התפתחות קונפליקטים |
פרופ' ערן פייטלסון | |
תש"ע |
מוסמך |
כנרת כהן-שלום |
חקירת תנועה במרחב של קשישים באמצעות שיטות איתור מתקדמות |
ד"ר נעם שובל |
מוסמך (שנה א') |
מגי לוי |
-------------------- |
|
|
תואר שלישי |
חגית יקיר |
דגמים בזמן ובמרחב של בצורות בדרום מזרח הים התיכון, אפיון סינופטי והשפעתן על מצב הצמחיה |
ד"ר אפרת מורין |
|
תשס"ט |
מוסמך |
תמר ריב |
דפוסי משקעים בהולוקן המאוחר על-פי מפלסי ים המלח |
ד"ר אפרת מורין |
מוסמך (שנה א') |
אודי הורביץ |
----------------------- |
||
מוסמך |
דורית אילון |
מסעו של וולני למזרח |
פרופ' ריכב רובין |
|
תואר שלישי |
מיכל קמחי |
גנים טקסטואלים בירושלים: השוואה בין גת שמנים לגם הקבר |
פרופ' רוני אלנבלום |
|
תואר שלישי |
רוני דרורי |
מקורות פחמן חד חמצני באגן הים התיכון ומנגנון הסעתם |
פרופ' אורי דיין |
|
תשס"ח |
מוסמך |
עמית טובי |
השפעת הפגיעות על מדיניות מיטיגציה של שינויי אקלים |
פרופ' ערן פייטלסון ד"ר איתי פישהנדלר |
תואר שלישי |
רון הורן |
דפוסי צריכה מרחביים והצורך במדדי מחירים לצרכן אזוריים בישראל |
פרופ' דני פלזנשטיין |
|
תואר שלישי |
רם אלמוג |
משטר המים בחולות דרום מישור החוף |
פרופ' אהרון יאיר |
![]() |
פרנסיס גונטר, שנולדה בטקסס, הייתה סופרת ועיתונאית, אשר שמשה כעיתונאית זרה בישראל, והיתה ציונית מובהקת. היא התיידדה עם מנהיגי העולם בתקופתה כגון צ'רצ'יל, נהרו, וייצמן ובן גוריון. פרנסיס גונטר התגוררה בשנותיה האחרונות בירושלים ולאחר מותה ב- 1964 הורישה בצוואתה את מרבית עזבונה בישראל לאוניברסיטה העברית בירושלים. קרן לזכרה הוקמה באוניברסיטה על ידי מנהל עזבונה וידיד קרוב שלה, אלכסנדר רפאלי ז"ל. הקרן על שם פרנסיס גונטר מיועדת החל מתשע"ז למלגות לסטודנטים לתארים מתקדמים במחלקה לגאוגרפיה עם העדפה להתמקדות בעיר ירושלים על פי החלטת האוניברסיטה העברית יחד עם משפחת רפאלי. המלגה היא בהיקף של עד 100% ממלגת המחיה של האוניברסיטה העברית לשנה אחת. |
|
מלגת הצטיינות בגאוגרפיה ע"ש פרנסיס גונטר לשנת הלימודים תשע"ח
המחלקה לגאוגרפיה תעניק מלגות לתלמידים מתקדמים מצטיינים בגאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים מהקרן ע"ש פרנסיס גונטר.
המלגה תוענק לתלמידי התואר השני במסלול המחקרי ולתלמידים לתואר שלישי בכל תחומי המחקר הגאוגרפי עם העדפה להתמקדות בעיר ירושלים.
המלגה היא בהיקף של עד 100% ממלגת המחיה של האוניברסיטה העברית לשנה אחת.
הקריטריונים להגשת מועמדות למלגת גונטר מפורטים להלן.
הגשת מועמדות לקבלת המלגה תתבצע באמצעות טופס בקשה עד ליום ה' 16 בנובמבר 2017
מסמכים נלווים יש לשלוח במייל לשרית אזרן במזכירות המחלקה sheliamir@savion.huji.ac.il
לבירורים ניתן לפנות למזכירות המחלקה בטלפון: 02-5883019
רקע
פרנסיס גונטר, שנולדה בטקסס, הייתה סופרת ועיתונאית אשר שמשה כעיתונאית זרה בישראל, והיתה ציונית מובהקת. היא התיידדה עם מנהיגי העולם בתקופתה כגון צ'רצ'יל, נהרו, וייצמן ובן גוריון. פרנסיס גונטר התגוררה בשנותיה האחרונות בירושלים ולאחר מותה ב- 1964 הורישה בצוואתה את מרבית עזבונה בישראל לאוניברסיטה העברית בירושלים. קרן לזכרה הוקמה באוניברסיטה על ידי מנהל עזבונה וידיד קרוב שלה, אלכסנדר רפאלי ז"ל.
הקרן על שם פרנסיס גונטר מיועדת החל מתשע"ז למלגות לסטודנטים לתארים מתקדמים במחלקה לגאוגרפיה עם העדפה להתמקדות בעיר ירושלים על פי החלטת האוניברסיטה העברית יחד עם משפחת רפאלי.
קריטריונים
תלמידי תואר שני
1. המועמד רשום לקורסים בשנה בה מוצעת המלגה או שסיים את הקורסים הנדרשים בתואר ונותר לו לסיים את כתיבת התיזה.
2. היקף הנ"ז המצטבר בלימודי המוסמך הוא 18 נ"ז לפחות והממוצע המצטבר הינו 90 ומעלה.
3. המועמד רשום במסלול המחקרי.
4. הצעת מחקר לתזה הוגשה ואושרה על ידי המדריך.
5. המועמד בשנת הלימודים השניה או השלישית לתואר השני.
6. תנתן עדיפות למחקר בנושא ירושלים.
תלמידי תואר שלישי:
1. המועמד רשום בשנה בה מוצעת המלגה ברשות לתלמידי מחקר.
2. המועמד בשנת הלימודים הראשונה עד החמישית (כולל) לתואר השלישי.
3. למועמדים בשנת הלימודים השלישית ומעלה הצעת מחקר מאושרת.
4. תנתן עדיפות למחקר בנושא ירושלים.
מסמכים להגשה
תואר שני:
טופס מועמדות מקוון, קורות חיים, הצעת מחקר, אישור מהמדריך שהצעת המחקר של המועמד הוגשה, מכתב המלצה מהמדריך, גיליונות ציונים לתואר ראשון ושני. בנוסף, למגישים בקשה למלגת המשך: דוח התקדמות ופעילות מחקרית בשנה הקודמת.
תואר שלישי:
טופס מועמדות מקוון, קורות חיים, גיליונות ציונים לתואר ראשון ושני, הצעת מחקר (לתלמידים בשלב ב') או מסמך כוונות מחקר (1-2 עמודים) המתאר את כיוון הדוקטורט העתידי (לתלמידים בשלב א'), מכתב המלצה מהמדריך. בנוסף, למגישים בקשה למלגת המשך: דוח התקדמות ופעילות מחקרית בשנה הקודמת.
היקף המלגה
המלגה היא בהיקף של עד 100% ממלגת המחיה של האוניברסיטה העברית לשנה אחת.
הערות
1. המלגה תוענק על בסיס שיקול מצוינות אקדמית בלבד. השיקולים כוללים ציונים, פרסומים מדעיים, הצגת המחקרים בכנסים מדעיים, הגשת בקשות וזכיה במלגות הצטיינות ועוד.
2. המלגה תוענק לתלמיד לשנה אחת הן לתלמידי תואר שני והן לתלמידי תואר שלישי.
3. תלמיד תואר שני או שלישי שקיבל מלגת גונטר רשאי להגיש בקשה להמשך המלגה לשנה נוספת. הבקשה תידון עם כל הבקשות ותבחן התקדמות המועמד בשנת הלימודים הקודמת. מתן מלגה לתלמידי תואר שני בשנה השלישית דורש אישור ועדת חריגים.
4. המלגת תנתן לתלמידי תואר שני לכל היותר לשנתיים ולתלמידי תואר שלישי לכל היותר לשלוש שנים.
5. תלמיד מלגת גונטר שזכה במלגת מצוינות אחרת בהיקף של 75% לפחות יופחת היקף המלגה כך שישלים להיקף שנקבע על ידי הועדה. בכל מקרה הסטודנט יוכר כזוכה מלגת גונטר.
6. היתר עבודה למקבלי מלגת גונטר: תותר כל עבודה לתלמידי מוסמך המקבלים מלגה של עד 4,000 ₪ לחודש ולתלמידי דוקטור המקבלים מלגה בגובה של עד 5,000 ₪ לחודש.
7. המלגה אינה מזכה בפטור משכ"ל.
8. זוכי המלגה יתבקשו לציין את הקרן כמקור מימון בתיזה ובפרסומיהם.
כל האמור בלשון זכר מתייחס גם ללשון נקבה
שנת לימודים |
תואר |
שם הזוכה
|
נושא המחקר |
שם המנחה |
תשע"ח | תואר שני | ניר חסון | "השכונות הנעלמות" בירושלים | פרופ' ריכב רובין |
תשע"ח | תואר שלישי | יהודה גרינפילד-גילת | בין פתיחות לסגירות של מדינות: תמורות בניידות של בני אדם וגבולות |
פרופ' ערן פייטלסון |
שנת לימודים |
תואר |
שם הזוכה |
נושא המחקר |
שם המנחה |
תשע"ז | מוסמך | תמרה קרזינר | Mobility and Transport Strategies of Precarious Employment Among Asylum Seekers in Jerusalem | פרופ' סיגל קפלן |
![]() |
הרצל (הרצי) הלוי היה סטודנט לקראת סיום לימודיו לתואר הראשון במחלקה לגאוגרפיה כאשר פרצה מלחמת ששת הימים. הרצי גוייס לשרות מילואים במסגרת אחת מחטיבות הצנחנים במילואים והשתתף במערכה לשחרור ירושלים במהלכה נפל בקרב. זמן קצר לאחרנפילתו של הרצל ("הרצי") הלוי, החליטה אלמנתו גב' יפה הלוי בסיוע המשפחה וידידיה להנציחו באמצעות מתן פרס על שמו. הפרס מוענק מדי שנה בטקס הנערך סמוך ליום ירושלים במסגרת הסמינר המחלקתי של המחלקה לגאוגרפיה. |
פרס הרצל (הרצי) הלוי מוענק מדי שנה לעבודה סמינריונית מצטיינת אשר נכתבה במסגרת אחד הסמינרים של התואר הראשון.
מועד הטקס
|
זוכה/זוכת הפרס
|
נושא ההרצאה
|
2.1.18 | פלג סמואלס | "Estimating Spatial Preferences for Location and Land in European Cities; The Case of London" |
17.5.17 | יונתן שוימר | Putting sharing back into ridesharing – The relationship between social interactions and ridesharing in the digital age |
1.6.16 | ליאור בן חיים | הגירה אל אירופה: מדיניות האירופאים והשפעתה על תופעת ההגירה |
27.5.15 | יעל ישראלי | השפעת המדיניות האירופאית בסחר בפחמן (ETS) על מדינות מזרח אירופה |
21.5.14 | טל אולוס | המשבר הכלכלי (2008-2011) כגורם המציף תחושות השתייכות וזהות באיחוד האירופי |
22.5.13 | אלון כהני | תצורה מרחבית של העיר והליכה ברגל |
23.5.12 | אורטל אסף | התחבורה הציבורית בירושלים |
4.5.11 | נעה זיידל |
הקשר בין זיהום אוויר מתחבורה בירושלים לסרטן מסוג לימפומה שאינה הודג‘קין (NHL) |
9.6.10 | איה אלוני | אם אינך יכול להילחם בהם....תצטרף אליהם ? השפעת מאבקים סביבתיים על דפוסי תכנון וביצוע דרכים חדשות בישראל בעשור האחרון |
20.5.09
|
ליאור שילט
|
שקולים תחבורתיים במו"מ על גבולות המקרה של ה'קו הירוק'
|
11.6.08
|
איל רדלר
|
מקרה מבחן לבחינת השימוש במערות ובמנהרות כמקלטים במקרה של התקפה אטומית
|
9.5.07
|
בטי כהן
|
שימור אתרים גאולוגים
|
7.6.06
|
מרק שטרן
|
פיתוח ובינוי בקו התפר בירושלים בין השנים 1967-2005
|
8.6.05
|
אתי ליברמן
|
איכות הסביבה הנשית בארץ ישראל של המאה ה-19
|
9.6.04
|
רונית בן-עמי
|
מעיין הגיחון – מאין באת ?
|
28.5.03
|
זאב זמיר
|
הרכב המשותף בקבוץ: אידיאולוגיה? פסיכולוכיה ? נוחות ? כסף ?
|
5.6.02
|
דני שרירא
|
הדרכים התרבותיות של האיחוד האירופאי: נסיון לפענח את הגבולות התרבותיים של אירופה
|
6.6.01
|
אמיל ישראל
|
תשתית ברכבת בישראל כדפוס אנכרוניסטי הגורע מפוטנציאל הפתרון לבעיות התחבורה
|
10.6.98
|
איילת פריגת
|
העדפת תחבורה ציבורית
|
28.5.97
|
גלית כהן
רות אמיר
שוני גולדברגר
|
הערכת פרוייקטים תחבורתיים הצגת התהליך הקיים והצעה לשיפורו
|
7.6.95
|
פפאי ניר
|
שילוב תשתיות: מציאות או דמיון?
|
8.6.94
|
מרדכי חקלאי
|
קני מידה מרחביים לבחינת ההשפעה הסביבתית של כבישים
|
16.6.93
|
דורון בר
|
מדוע לא התפתחה התעשיה בירושלים בתקופת המנדט
|
מועד הטקס |
זוכה/זוכת הפרס |
1992 | נמרוד לוז |
1991 | אורי ברוק |
1990 |
שלאין אפרים
מעוז חביב
|
1988 | מלכה איסטרין |
1986 | מסעוד נאוה |
1985 | עדית לוזיה |
1984 |
ארז יער
משה ששון
|
1983 | ורוניקה רונן |
1982 | טל שחור |
1981 | שרה תל-שחר |
1980 | רבקה ביג'ל |
1979 | בלה לנדאו |
1978 | דני יאברי |
1977 |
גור דוד ביגון
רמי לפידות
ריכב רובין
יונתן בר-גור
|
1976 | חגית ענבר |
1975 | הדה נשרי |
1974 | אילן סלומון |
1973 | דורון גב |
1972 |
יעל קפלן
אבנר עופר
סיומה שורק
|
1971 | לבנשטיין שמואל |
1970 | פלקוב אילן |
1969 |
נדב רזניק
|
אודות
![]() |
דב ניר נולד בשנת 1922 בכפר אוקוליצ'נו השוכן לרגלי הרי הטטרה, בצפון - מרכז סלובקיה. עלה ארצה בעליית הנוער בשנת 1939. |
מחקריו עסקו בגאומורפולוגיה של ארץ ישראל ובגאוגרפיה רגיונלית. מבין אזורי הארץ , הקדיש תשומת לב רבה לבקעת בית שאן, אותה חקר במהלך הדוקטורט שלו, בשנת 1959 ואליה חזר מאוחר יותר ב – 1989 בספר נוסף. דב הקדיש עבודה רבה לגאוגרפיה רגיונלית של אזורים וארצות שונות בעולם ועל כך מעידים ספריו בסדרת ספרי ה"נופים" שכתב על צרפת, ספרד,ישראל ויפן. דב השקיע הרבה מאד בקשר בין הגאוגרפיה והחינוך וכתב ספרי לימוד לבתי הספר, מהם שהפכו לנכסי צאן ברזל של הגאוגרפיה בישראל. בשל תרומתו זו הוענק לו בשנת 1995פרס ישראל לחקר הגאוגרפיה של ארץ ישראל.
בין ספרי המחקר שפרסם "גאומורפולוגיה של א"י ", "פאתי מדבר, האדם בסובב הצחיח למחצה", "האדם כגורם גאומורפולוגי, מבוא לגאומורפולוגיה אנושית" ,"שיטות מחקר בגאוגרפיה רגיונלית",
”Region as a Socio-Environmental System: An Introduction to a Systematic Regional Geography”.
ביום חמישי י"ג בחשון התשע"ב (10.11.2011) הלך לעולמו פרופ' אמריטוס דב ניר והוא קרוב לגיל 90 שנה. יהי זכרו ברוך.
משפחתו של פרופ' דב ניר ז"ל החליטה להנציח את זכרו על ידי מתן פרס שנתי בסך 1000$ לעבודת גמר מצטיינת לתואר שני. תלמידי המחלקה בכלל ותלמידיה לתארים מתקדמים בפרט היו קרובים מאוד ללבו של פרופ' ניר. משום כך השילוב בין טיפוח המצוינות האקדמית במחלקה לבין התמיכה בתלמידים מתקדמים משקף היטב את מורשתו.
בחירת העבודה הזוכה תיעשה על ידי ועדת המלגות של המחלקה לגאוגרפיה, והקריטריון העיקרי לקבלת הפרס הוא מצוינות אקדמית של העבודה. קריטריון נוסף הוא הזיקה לתחומי המחקר של פרופ' ניר.
שם | שנת זכייה |
רותם משקוב | סיימה תואר שני במחלקתנו היא הזוכה בפרס דב ניר לשנת 2017 |
אלון כהני | סיים תואר שני במחלקתנו הוא הזוכה בפרס דב ניר לשנת 2016 |
עדו קליין | סיים תואר שני במחלקתנו הוא הזוכה בפרס דב ניר לשנת 2015 |
אורטל קרן | סיימה תואר שני במחלקתנו היא הזוכה בפרס דב ניר לשנת 2014 |
חיים שוורץ | סיים תואר שני במחלקתנו הוא הזוכה בפרס דב ניר לשנת 2013 |
עמית בירנבאום | תלמיד לתואר שלישי במחלקתנו הוא הזוכה בפרס דב ניר לשנת 2012 |
אודות
![]() |
שלושים שנות פעילותו המדעית של פרופ' שלום רייכמן ז"ל הן סיפורה של הגיאוגרפיה המודרנית. בפועלו המדעי נכללו ארבעה תחומים: תחבורה, גיאוגרפיה היסטורית, תכנון ומדיניות, וגיאופוליטיקה וגבולות. בעבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטת ליברפול שלום רייכמן חקר את התפתחות התעופה באפריקה המערבית בגישה גיאוגרפית. לאחר שובו ארצה הוא המשיך בחקר התעופה והרחיבו לחקר התחבורה היבשתית. בין היתר הוא הוביל את סקר הרגלי הנסיעה הראשון בישראל. |
במחקריו הוא הניח את היסודות לגישה ההתנהגותית לניתוח תחבורה, עסק בניתוח מערכות התשתית הבאות לתת מענה לביקוש לתנועה, ובחן את התפתחותן של מערכות התשתית הללו. הצירוף של שני קווי מחקר אלו בא לידי ביטוי בשאלת היסוד ששאל בספרו משנת 1983 "התחבורה: עבדות או חירות?" (הספר נכתב בצרפתית, שפה שבה שלט ובה פרסם, לצד פרסומיו באנגלית ובעברית).
במחקריו ההיסטוריים בחן פרופסור רייכמן את תהליכי ההתיישבות בארץ ישראל בטרם "פרוץ המדינה" (כלשונו), וכן בשנותיה הראשונות. ספרו "ממאחז לארץ מושב" היה ונותר ספר יסוד המנתח את היווצרות מפת היישוב היהודי בארץ ישראל בטרם קום המדינה.
בעבודותיו אודות התכנון והמדיניות הציבורית בישראל, הוא בחן את תכניות פיזור האוכלוסיה, שיקום שכונות, כמו-גם את התפתחותה המוסדית של מערכת התכנון וההתיישבות ביהודה ושומרון.
בשנים האחרונות לחייו, פרופ' רייכמן חקר את תהליכי היווצרותם ושינויים של גבולות, ובייחוד את השאלה מה הם תיפקודי הגבולות וכיצד הם משתנים. בין השאר התמקד בתיפקודי הגבולות של מדינות אירופה תחת האיחוד האירופי. כמו בכל תחומי מחקרו גם בחזית זו הוא הקדים ראוֹת, ובכלל זה בשאלת הגבול המזרחי הרצוי למדינת ישראל.
פרופ' רייכמן העמיד דורות של תלמידים. בין תלמידיו ניתן למנות את פרופ' יוסי כץ, ד"ר ארנון גולן, פרופ' עירית עמית-כהן ופרופ' ערן פייטלסון.
בנוסף לפעילותו המדעית, שלום רייכמן היה מעורב בשדה המעשה. הוא שימש בתפקיד המדען הראשי של משרד התחבורה, יועץ למינהל התכנון בעת הכנת תכנית המתאר הארצית לפיתוח בינוי וקליטת עליה (ת/מ/א 31) ויועץ לפרויקט שיקום שכונות. כמו-כן כיהן כסגן נשיא של האוניברסיטה הפתוחה פרופ' רייכמן הקים את האגודה הישראלית למחקר תחבורה ושימש כיו"ר הראשון שלה.
באוקטובר 1992 שלום רייכמן הלך לעולמו, והוא בן 57. עם פטירתו איבדה קהילת הגיאוגרפים בישראל והמחלקה לגיאוגרפיה את אחד החוקרים המקוריים ביותר שלה.
שנת לימודים |
זוכה/ת הפרס | נושא העבודה |
תשע"ח | אדם רוס | "Planning for Public Places under Pressure: An Examination of Kiryat Gat West and Kiryat Gat North” |
תשע"ז | תמרה קרזינר | "EFFECT OF DRIVERS’ LABOUR CONDITIONS ON MINIBUS SERVICES IN LUBUMBASHI, DRC" |
תשע"ו | רותם גבע | "האינטרסים והחסמים בהסדרת חוזי המשבצות החקלאיות" |
תשע"ה | רותם שעתל |
"שוק מחנה יהודה לאן - ?מגמות שינוי ופיתוח בשוק העירוני בראי הסוחרים" |
הפרס יוענק במסגרת מפגש הבוגרים השנתי של המחלקה לגאוגרפיה.
זוכי הפרס לשנת הלימודים תשע"ז
סטס דרפקין
עדי הלפרן
זוכי הפרס לשנת הלימודים תשע"ו
היבה בוארדי
אור גור
זוכי הפרס לשנת תשע"ה
אפרת שנהב: תרגלה בקורס "גאוגרפיה של פעילות כלכלית" (40104)
מוטי זוהר: תרגל בקורסים "מבוא לכרטוגרפיה" (40107) ו-"מבוא לממ"ג" (40942)
זוכי הפרס לשנת תשע"ג
אחישלום אלמוג- תרגל בקורס גאוגרפיה היסטורית-תרבותית של ירושלים לתקופותיה (40615)
מור פאר- תרגלה בקורסים: מבוא לממ"ג (40942)
סדנא בממ"ג ראסטרי (40834)
זוכי הפרס לשנת תשע"ב
עמית טובי- תרגל בקורס מבוא לתורת האקלים (40109)
אמיר אלישע- תרגל בקורסים: מבוא לממ"ג (40942)
סדנא בממ"ג ראסטרי (40834)
המחלקה לגאוגרפיה מעניקה מידי שנה פרסי הצטיינות לתלמידי החטיבה בגאואינפורמטיקה.
הפרס יוענק מידי שנה במסגרת מפגש הבוגרים השנתי של המחלקה לגאוגרפיה.
נורית אברך
אור גור
ויקטוריה ודובין
ברוך לזרוס
ניר בלפר
הראל דן
אור גור
עקיבא האריס
רועי אלגביש
נורית אברך
עדי פרי
הראל דן
רועי עברי
ניצן פז
דנה נבו
מלגות לתמיכה ביציאה לסיורי המחלקה לגאוגרפיה בחו"ל - שנת הלימודים תשע"ח
המחלקה לגאוגרפיה תעניק מלגות לתלמידים מצטיינים בגאוגרפיה באוניברסיטה העברית שמטרתן לסייע לתלמידים במימון עלות ההשתתפות בסיורי המחלקה לחו"ל.
המלגות תהינה בהיקף של כ- 1,000 ₪ כל אחת.
רשאים להגיש מועמדותם תלמידי המחלקה בשנים ב'-ג' לתואר בוגר ובשנים א'-ב' לתואר מוסמך בעלי ממוצע של 85 לפחות בלימודיהם במחלקה לגאוגרפיה.
הקריטריון העיקרי למלגה הוא מצוינות אקדמית. קריטריון נוסף הוא מעורבות חברתית ופעילות למען הכלל.
הגשת מועמדות לקבלת המלגה תתבצע לאחר העברת טופס בקשה בצירוף המסמכים הבאים: עד לתאריך 06 בספטמבר 2017
את טופס הבקשה ומסמכים נלווים יש לשלוח למזכירות המחלקה sarita@savion,.huji.ac.il
לבירורים ניתן לפנות למזכירות המחלקה בטלפון: 02-5881292
- כל האמור בלשון זכר מתייחס גם ללשון נקבה -
המלגות יוענקו במסגרת מפגש הבוגרים ויום העיון השנתי של המחלקה לגאוגרפיה
למילוי טופס בקשה לחצו כאן