מלגות ופרסים
מלגות
ניתן להגיש מועמדות לקבלת מלגות בטופס מקוון באתר.
פרסים
הפרסים מוענקים על עבודות מצטיינות (סמינריון בבוגר/ סמינריון במוסמך).
לחיפוש מלגות ופרסים באוניברסיטה העברית לחץ כאן
מלגת מצוינות על שם פרופ' דוד עמירן
פרופ' דוד עמירן (קלנר) (1910-2003) היה גאוגרף וחוקר ארץ ישראל.
פרופ' עמירן ז"ל נחשב לאבי הגאוגרפיה המודרנית בישראל.
הוא הקים ב- 1949 את המחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים (המחלקה לגאוגרפיה הראשונה בארץ) ועמד שנים רבות בראשה.
פרופ' עמירן היה פעיל בתוך מוסדות האוניברסיטה העברית ובין השאר כיהן כסגן נשיא האוניברסיטה.
אך גם מחוץ לכותלי האוניברסיטה היה פעיל מאוד, כך ניהל את המכון לחקר הנגב, המועצה המדעית שליד משרד ראש הממשלה וכן יזם והקים את "מכון ירושלים לחקר ישראל".
על כל היוזמות הללו ועל תרומתו למדע הגאוגרפיה בישראל, זכה בשנת 1977 בפרס ישראל.
פרופ' עמירן הרבה לחקור ולפרסם בתחומים השונים של הגאוגרפיה, החל מגאומורפולוגיה, כרטוגרפיה, אקלים, גאוגרפיה אזורית (חבלית) ועירונית, וכלה בגאוגרפיה סביבתית. אחד הפרויקטים החשובים שהוביל וערך היה אטלס ישראל שהינו גולת הכותרת של הסינתזה המחקרית של דוד עמירן.
חקר המדבר הינו נושא מרכזי בעבודתו המדעית וכשליש מכלל הפרסומים של פרופ' עמירן עוסקים בחקר של אזורים צחיחים בדרך של ניצול היתרונות האקלימיים המיוחדים לאזורים אלה.
פרופ' עמירן העמיד תלמידים הרבה – רבים מהם היו פרופסורים לגאוגרפיה באוניברסיטאות השונות בארץ. היה נשוי לרות עמירן, ארכיאולוגית וחוקרת ארץ ישראל בזכות עצמה, שאף זכתה בפרס ישראל לשנת 1982.
קרן המחקר ע"ש דוד עמירן תעניק, מידי שנה, מלגות לתלמידי מחקר מצטיינים בגאוגרפיה בשלבים הבאים:
1) תלמידים לתואר שני במסלול המחקרי
2) תלמידים לתואר שלישי
ועדה בת 5-6 חברים ממורי המחלקה לגאוגרפיה, בראשות ראש המחלקה, המיצגים את תחומי המחקר השונים במחלקה, תקבע בכל שנה את הזוכים במלגות.
קול קורא וטופס הרשמה מקוון
מלגה למצוינות אקדמית בגאוגרפיה ע"ש פרופ' דוד עמירן לשנת הלימודים תשפ"ד
המחלקה לגאוגרפיה תעניק מלגות לתלמידים מתקדמים מצטיינים בגאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים מקרן המחקר ע"ש פרופ' דוד עמירן.
המלגות יוענקו לתלמידי התואר השני במסלול המחקרי ולתלמידים לתואר שלישי בכל תחומי המחקר הגאוגרפי.
המלגה היא בהיקף של עד כ-100% ממלגת המחיה של האוניברסיטה העברית לשנה אחת1.
הקריטריונים להגשת מועמדות למלגת עמירן מפורטים להלן.
הגשת מועמדות לקבלת המלגה תתבצע באמצעות טופס מקוון באתר המחלקה עד ליום 8 בדצמבר 2023.
לבירורים ניתן לפנות למזכירות המחלקה בטלפון: 02-5883019
רקע
פרופ' דוד עמירן ז"ל (2003-1910) נחשב לאבי הגאוגרפיה המודרנית בישראל. הוא הקים ב- 1949 את המחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים (המחלקה לגאוגרפיה הראשונה בארץ) ועמד שנים רבות בראשה. פרופ' עמירן היה פעיל בתוך מוסדות האוניברסיטה העברית ובין השאר כיהן כסגן נשיא האוניברסיטה. אך גם מחוץ לכותלי האוניברסיטה היה פעיל מאוד, כך ניהל את המכון לחקר הנגב, המועצה המדעית שליד משרד ראש הממשלה וכן יזם והקים את "מכון ירושלים לחקר ישראל". על כל היוזמות הללו ועל תרומתו למדע הגאוגרפיה בישראל, זכה בשנת 1977 בפרס ישראל. פרופ' דוד עמירן, הוריש למחלקה לגאוגרפיה מחצית מעיזבונו. בצוואתו הורה שפירות הקרן יוענקו מדי שנה כמלגות לסטודנטים מתקדמים במחלקה לגאוגרפיה.
קריטריונים
תלמידי תואר שני
- המועמד רשום לקורסים בשנה בה מוצעת המלגה או שסיים את הקורסים הנדרשים בתואר ונותר לו לסיים את כתיבת התזה.
- היקף הנ"ז המצטבר בלימודי המוסמך הוא 18 נ"ז לפחות והממוצע המצטבר הינו 90 ומעלה.
- המועמד רשום במסלול המחקרי.
- הצעת מחקר לתזה הוגשה ואושרה על ידי המדריך.
- המועמד בשנת הלימודים השניה או השלישית לתואר השני.
תלמידי תואר שלישי:
- המועמד רשום בשנה בה מוצעת המלגה ברשות לתלמידי מחקר.
- המועמד בשנת הלימודים הראשונה עד החמישית (כולל) לתואר השלישי.
- למועמדים בשנת הלימודים השלישית ומעלה הצעת מחקר מאושרת.
מסמכים להגשה
תואר שני:
טופס מועמדות מקוון, קורות חיים, הצעת מחקר, אישור מהמדריך שהצעת המחקר של המועמד הוגשה, מכתב המלצה מהמדריך, גיליונות ציונים לתואר ראשון ושני. בנוסף, למגישים בקשה למלגת המשך: דוח התקדמות ופעילות מחקרית בשנה הקודמת.
תואר שלישי:
טופס מועמדות מקוון, קורות חיים, גיליונות ציונים לתואר ראשון ושני, הצעת מחקר (לתלמידים בשלב ב') או מסמך כוונות מחקר (1-2 עמודים) המתאר את כיוון הדוקטורט העתידי (לתלמידים בשלב א'), מכתב המלצה מהמדריך. בנוסף, למגישים בקשה למלגת המשך: דוח התקדמות ופעילות מחקרית בשנה הקודמת.
היקף המלגה
המלגה היא בהיקף של עד כ- 100% ממלגת המחיה של האוניברסיטה העברית לשנה אחת. במקרים מסוימים יינתנו מלגות בהיקף נמוך יותר, אך לא פחות מ- 75% מלגה.
הערות
- המלגה תוענק על בסיס שיקול מצוינות אקדמית בלבד. השיקולים כוללים ציונים, פרסומים מדעיים, הצגת המחקרים בכנסים מדעיים, הגשת בקשות וזכיה במלגות הצטיינות, ועוד.
- המלגה תוענק לתלמיד לשנה אחת הן לתלמידי תואר שני והן לתלמידי תואר שלישי.
- תלמיד תואר שני או שלישי שקיבל מלגת עמירן רשאי להגיש בקשה להמשך המלגה לשנה נוספת. הבקשה תידון עם כל הבקשות ותבחן התקדמות המועמד בשנת הלימודים הקודמת. מתן מלגה לתלמידי תואר שני בשנה השלישית דורש אישור ועדת חריגים.
- המלגה תנתן לתלמידי תואר שני לכל היותר לשנתיים ולתלמידי תואר שלישי לכל היותר לשלוש שנים.
- תלמיד מלגת עמירן שזכה במלגת מצוינות אחרת בהיקף של 75% לפחות יופחת היקף המלגה כך שישלים להיקף שנקבע על ידי הועדה. בכל מקרה הסטודנט יוכר כזוכה מלגת עמירן.
- היתר עבודה למקבלי מלגת עמירן: תותר כל עבודה לתלמידי מוסמך המקבלים מלגה של עד 4,000 ₪ לחודש ולתלמידי דוקטור המקבלים מלגה בגובה של עד 5,000 ₪ לחודש.
- המלגה אינה מזכה בפטור משכ"ל.
- זוכי המלגה יתבקשו לציין את הקרן כמקור מימון בתזה ובפרסומיהם.
כל האמור בלשון זכר מתייחס גם ללשון נקבה
[1] במקרים מסוימים יינתנו מלגות בהיקף נמוך יותר, אך לא פחות מ- 75% מלגה.
זוכי המלגה
זוכי מלגה למצויינות אקדמית על שם דוד עמירן תשפ"ד:
|
שנת לימודים |
תואר |
שם הזוכה |
נושא המחקר |
שם המנחה |
| תשפ"ד | תואר שני | ענבר בן יאיר משגב | "אל עפר תשוב" בין חיי העיר לבית הקברות שלה: זיהוי דפוסי ארגון מרחבי בבתי קברות ושימושם בבחינת תהליכים תרבותיים בחברה הקוברת | ד"ר יאיר גרינברגר |
| תשפ"ד | תואר שלישי | אינסה טרגובוב | The effect of remote and hybrid working on the urban equilibrium and the chances of post pandemic urban recovery | פרופ' דני פלזנשטיין |
| תשפ"ד | תואר שלישי | מיכל צוקרמן-פרקש | “Walkability and walking among marginalized populations in the city - a person-centered approach” | ד"ר עמית בירנבוים |
זוכי מלגת עתיד בעברית בשיתוף עם קרן המלגות ע"ש דוד עמירן תשפ"ד:
|
שנת לימודים |
תואר |
שם הזוכה |
נושא המחקר |
שם המנחה |
| תשפ"ד | תואר שלישי | עמר לוין | "תכנון עירוני בעידן הניידות" | פרופ' נועם שובל |
| תשפ"ד | תואר שלישי | עדנה גוק | "שריפות בשטחים הפתוחים בישראל- יצירת בסיס נתונים לאומי, פיתוח ובחינה של שיטות חישה מרחוק להערכת מצב הצומח וסיכוני שריפות" | פרופ' נעם לוין |
זוכי מלגת הנשיא בשיתוף עם קרן המלגות ע"ש דוד עמירן תשפ"ד:
|
שנת לימודים |
תואר |
שם הזוכה |
נושא המחקר |
שם המנחה |
| תשפ"ד | תואר שלישי | גיא קרן | “Exploring Spatial Dependence: Applying Machine Learning Methods To Geospatial Data Analysis” | פרופ' דני פלזנשטיין |
| תשפ"ד | תואר שלישי | נעמה סדן | “The role of local networks in Incorporating environmental and sustainability education into formal education: An institutional approach” | פרופ' ערן פייטלסון |
זוכי מלגה למצויינות אקדמית על שם דוד עמירן תשפ"ג:
|
שנת לימודים |
תואר |
שם הזוכה |
נושא המחקר |
שם המנחה |
| תשפ"ג | תואר שני | ענבר בן יאיר משגב | "אל עפר תשוב" בין חיי העיר לבית הקברות שלה: זיהוי דפוסי ארגון מרחבי בבתי קברות ושימושם בבחינת תהליכים תרבותיים בחברה הקוברת | ד"ר יאיר גרינברגר |
| תשפ"ג | תואר שני | קמילה מאיר וייסברג | Progressive City in a Neoliberal State. How do long-term rental policies reflect the differences in implementation of national frameworks at the local level? | ד"ר אמילי סילברמן |
| תשפ"ג | תואר שלישי | הגר סרולוביץ | חקר ערים חכמות מנקודת מבטו של האדם | פרופ' נועם שובל |
זוכי מלגת עתיד בעברית בשיתוף עם קרן המלגות ע"ש דוד עמירן תשפ"ג:
|
שנת לימודים |
תואר |
שם הזוכה |
נושא המחקר |
שם המנחה |
| תשפ"ג | תואר שלישי | עמר לוין | "תכנון עירוני בעידן הניידות" | פרופ' נועם שובל |
| תשפ"ג | תואר שלישי | עדנה גוק | "שריפות בשטחים הפתוחים בישראל- יצירת בסיס נתונים לאומי, פיתוח ובחינה של שיטות חישה מרחוק להערכת מצב הצומח וסיכוני שריפות" | פרופ' נעם לוין |
זוכי מלגת הנשיא בשיתוף עם קרן המלגות ע"ש דוד עמירן תשפ"ג:
|
שנת לימודים |
תואר |
שם הזוכה |
נושא המחקר |
שם המנחה |
| תשפ"ג | תואר שלישי | גיא קרן | “Exploring Spatial Dependence: Applying Machine Learning Methods To Geospatial Data Analysis” | פרופ' דני פלזנשטיין |
| תשפ"ג | תואר שלישי | נעמה סדן | “The role of local networks in Incorporating environmental and sustainability education into formal education: An institutional approach” | פרופ' ערן פייטלסון |
זוכי מלגה למצויינות אקדמית על שם דוד עמירן תשפ"ב:
|
שנת לימודים |
תואר |
שם הזוכה |
נושא המחקר |
שם המנחה |
| תשפ"ב | תואר שלישי | רותם אלינסון | "מיקור המונים ככלי לחקר פעילות נופש וטיילות בטבע בישראל" | פרופ' נועם לוין |
| תשפ"ב | תואר שלישי | אמנון פרנקו | "בין הפיסי והוירטואלי. המימד המרחבי של השימוש בטלפון החכם אצל מתבגרים" | ד"ר עמית בירנבוים |
| תשפ"ב | תואר שלישי | עידית טיקוצקי | "Wildfire Risk Assessment at the Wildland-Urban Interface" | פרופ' נועם לוין |
זוכי מלגה למצויינות אקדמית על שם דוד עמירן תש"ף:
|
שנת לימודים |
תואר |
שם הזוכה |
נושא המחקר |
שם המנחה |
| תש"ף | תואר שלישי | רותם משקוב | תגובות תכנוניות של ערים לאתגרי התיירות העכשווית | פרופ' נועם שובל |
| תש"ף | תואר שלישי | נעמה סדן |
The urban puzzle of ESE policy, How do organizations build the urban policy of Environmental and Sustainability Education (ESE)? |
פרופ' ערן פייטלסון |
| תש"ף | תואר שלישי | יונת ריין - ספיר | מי מוביל יוזמות מדיניות סביבתית? יוזמות סביבתיות מקומיות - מחקר משווה מקומי וגלובאלי? | פרופ' ערן פייטלסון |
| תש"ף | תואר שלישי | אברי איתן | שותפויות באנרגיה מתחדשת | פרופ' איתי פישהנדלר |
| תש"ף | תואר שלישי | טל אולוס | משברי אקלים מהגרים וחומות – השפעתם של אירועים אקלימיים על תנופת ההגירה מאפריקה בעשור האחרון, שינויי השיח והקמת החומות בעולם המערבי | פרופ' רוני אלנבלום |
| תש"ף | תואר שני | שירה זילברטל | זיהוי ממוחשב של שווקי דיור מקומיים | פרופ' דניאל פלזנשטיין |
| תש"ף | תואר שני | לביא מיידניק | השפעת שוק ה-Airbnb על שוק השכירויות בעיר תל אביב-יפו | פרופ' דניאל פלזנשטיין |
זוכי מלגה למצויינות אקדמית על שם דוד עמירן תשע"ט:
|
שנת לימודים |
תואר |
שם הזוכה |
נושא המחקר |
שם המנחה |
| תשע"ט | תואר שלישי | רינה קדם | יישום שת"פ סביבתי בתנאי פוסט קונפליקט וקהילות גבול וקהילות אפיסטמיות | פרופ' ערן פייטלסון |
| תשע"ט | תואר שלישי |
יהודה גרינפילד -גילת |
בין פְּתִיחוּת לסְגִירוּת של מדינות: תמורות בניידות של בני אדם דרך גבולות | פרופ' ערן פייטלסון |
| תשע"ט | תואר שלישי | יונת ריין - ספיר | מי מוביל יוזמות מדיניות סביבתית? יוזמות סביבתיות מקומיות - מחקר משווה מקומי וגלובאלי? | פרופ' ערן פייטלסון |
| תשע"ט | תואר שלישי | רתם אלינסון | מיקור המונים ככלי לחקר פעילות נופש בטבע בישראל | פרופ' נעם לוין |
| תשע"ט | תואר שלישי | דאי ז'יאר | Spatial Economic Analysis | פרופ' דניאל פלזנשטיין |
| תשע"ט | תואר שני | גיא סטינקמפ | השפעות הותמ"ל על שטחים פתוחים בישראל | פרופ' נעם לוין |
זוכי מלגה למצויינות אקדמית על שם דוד עמירן תשע"ח:
|
שנת לימודים |
תואר |
שם הזוכה |
נושא המחקר |
שם המנחה |
| תשע"ח | תואר שלישי | גלעד וייל | מיפוי צומח מעוצה בחישה מרחוק | פרופ' נעם לוין |
| תשע"ח | תואר שני | גיא קרן | תכנון תחבורה לחירום | פרופ' דניאל פלזנשטיין |
| תשע"ח | תואר מוסמך | מליחה זגייר | The Emergence of a vertical slum ? The role of developers and the experience of reside nce in Kufar – Akab-Jerusalem | פרופ' אמילי סילברמן |
| תשע"ח | תואר שלישי | רותם משקוב | השפעת טכנולוגיה ניידת על חוויית התייר | פרופ' נועם שובל |
| תשע"ח | תואר שלישי | רתם אלינסון | מיקור המונים ככלי לחקר פעילות נופש בטבע בישראל | פרופ' נעם לוין |
| תשע"ח | תואר שני | שגיא גנות | הקצאת קרקע למגורים בשליטת המדינה בתנאי היצע מוגבל: מבט השוואתי מישראל, סינגפור והונג-קונג | פרופ' דניאל פלזנשטיין |
|
שנת לימודים |
תואר |
שם הזוכה |
נושא המחקר |
שם המנחה |
| תשע"ז | תואר שלישי | גלעד וייל | מיפוי צומח מעוצה בחישה מרחוק | פרופ' נעם לוין |
| תשע"ז | תואר שלישי | אביב אופנהיים | תופעת החזקה משותפת של קרקעות בארץ-ישראל, 1858 - 1948 | פרופ' נעם לוין , פרופ' רות קרק |
זוכי מלגה למצויינות אקדמית על שם דוד עמירן:
|
שנת לימודים |
תואר |
שם הזוכה |
נושא המחקר |
שם המנחה |
| תשע"ו | תואר שלישי | מלכה גרינברג-רענן | מרחב, יחסי כוחות וזהויות בירושלים: חקירה באמצעות מפות מנטאליות ו- GPS | פרופ' נעם שובל |
| תואר שלישי | גלעד וייל | זיהוי מיני חורש ים תיכוניים מעוצים על בסיס ספקטראלי-פנולוגי | פרופ' נעם לוין | |
| תואר שלישי | רחל פרידמן |
Understanding the Role of the Private Developer in the Spatial, Socioeconomic, and Political Urban Context |
ד"ר גלעד רוזן | |
| תשע"ה | תואר שלישי | גדעון יקר | ממשל עירוני ופיתוח מתקני ספורט: מימון ציבורי ו(אי)מעורבות המגזר הפרטי | פרופ' ערן רזין, ד"ר גלעד רוזן, מרק רוזנטראוב |
| תואר שלישי | מתן סינגר | שירותי בריאות בעידן של תמורות כלכליות: פרישה מרחבית, נגישות וצדק חברתי | פרופ' ערן פייטלסון | |
| תשע"ד | תואר שלישי | יאיר אשר גרינברג | רציונליות בזמן ובמרחב של הפרט- בחינה מחדש ומודל כוללני של התנהגות מרחבית | פרופ' נעם שובל |
| תואר שלישי | מוטי זוהר | אפיון דגמי נזק מרעידות אדמה בישראל וסביבותיה במרחב ובזמן על בסיס דיווחים היסטוריים | פרופ' ריכב רובין, פרופ' עמוס סלמון | |
| מוסמך (שנה ב') | מוטי פסל | --------------------- | פרופ' ריכב רובין | |
| מוסמך (שנה ב') | רחל פרידמן | --------------------- | ד"ר גלעד רוזן | |
| תשע"ג | תואר שלישי | שלו בודנהיימר | המאפיינים של השונות המרחבית של העומק האופטי של אירוסולים במצבים סינופטיים שונים מעל אגן הים התיכון | פרופ' אורי דיין, פרופ' איתמר לנסקי |
| מוסמך (שנה א) | עדי פרי | --------------------- | ||
| תשע"ב | תואר שלישי | זיו רובין | מחירי דירות והיצע הקרקעות לבניה: המקרה הישראלי | פרופ' דני פלזנשטיין |
| תואר שלישי | אייל אשבל | היווצרות של מוקדי משנה במערכת המטרופולינים: איתור, ניתוח וסימולציה. | פרופ' דני פלזנשטיין | |
| מוסמך (שנה א) | עומר באב | -------------------- | ||
| מוסמך (שנה א) | יאיר גרינברגר | -------------------- | ||
| מוסמך (שנה א) | אנא-אל דבח | -------------------- | ||
| תשע"א |
מוסמך (שנה א') |
ליאור רגב | -------------------- | |
| תואר שלישי | מלכה גרינברג |
ירושלים – העיר שחוברה לה יחדיו? מערך יחסי הגומלין המרחבי והתפיסתי בין אוכלוסיות העיר השונות. |
ד"ר נעם שובל |
|
| תואר שלישי | עמית טובי |
השפעת תופעות סביבתיות על התפתחות קונפליקטים |
פרופ' ערן פייטלסון | |
| תש"ע |
מוסמך |
כנרת כהן-שלום |
חקירת תנועה במרחב של קשישים באמצעות שיטות איתור מתקדמות |
ד"ר נעם שובל |
|
מוסמך (שנה א') |
מגי לוי |
-------------------- |
|
|
|
תואר שלישי |
חגית יקיר |
דגמים בזמן ובמרחב של בצורות בדרום מזרח הים התיכון, אפיון סינופטי והשפעתן על מצב הצמחיה |
ד"ר אפרת מורין |
|
|
תשס"ט |
מוסמך |
תמר ריב |
דפוסי משקעים בהולוקן המאוחר על-פי מפלסי ים המלח |
ד"ר אפרת מורין |
| מוסמך (שנה א') |
אודי הורביץ |
----------------------- |
||
| מוסמך |
דורית אילון |
מסעו של וולני למזרח |
פרופ' ריכב רובין |
|
|
תואר שלישי |
מיכל קמחי |
גנים טקסטואלים בירושלים: השוואה בין גת שמנים לגם הקבר |
פרופ' רוני אלנבלום |
|
| תואר שלישי |
רוני דרורי |
מקורות פחמן חד חמצני באגן הים התיכון ומנגנון הסעתם |
פרופ' אורי דיין |
|
|
תשס"ח |
מוסמך |
עמית טובי |
השפעת הפגיעות על מדיניות מיטיגציה של שינויי אקלים |
פרופ' ערן פייטלסון ד"ר איתי פישהנדלר |
|
תואר שלישי |
רון הורן |
דפוסי צריכה מרחביים והצורך במדדי מחירים לצרכן אזוריים בישראל |
פרופ' דני פלזנשטיין |
|
|
תואר שלישי |
רם אלמוג |
משטר המים בחולות דרום מישור החוף |
פרופ' אהרון יאיר |
מלגת הצטיינות בגאוגרפיה על שם פרנסיס גונטר
פרנסיס גונטר, שנולדה בטקסס, הייתה סופרת ועיתונאית, אשר שמשה כעיתונאית זרה בישראל, והיתה ציונית מובהקת. היא התיידדה עם מנהיגי העולם בתקופתה כגון צ'רצ'יל, נהרו, וייצמן ובן גוריון. פרנסיס גונטר התגוררה בשנותיה האחרונות בירושלים ולאחר מותה ב- 1964 הורישה בצוואתה את מרבית עזבונה בישראל לאוניברסיטה העברית בירושלים. קרן לזכרה הוקמה באוניברסיטה על ידי מנהל עזבונה וידיד קרוב שלה, אלכסנדר רפאלי ז"ל.
הקרן על שם פרנסיס גונטר מיועדת החל מתשע"ז למלגות לסטודנטים לתארים מתקדמים במחלקה לגאוגרפיה עם העדפה להתמקדות בעיר ירושלים על פי החלטת האוניברסיטה העברית יחד עם משפחת רפאלי.
המלגה היא בהיקף של עד 100% ממלגת המחיה של האוניברסיטה העברית לשנה אחת.
קול קורא וטופס הרשמה מקוון
מלגת הצטיינות בגאוגרפיה ע"ש פרנסיס גונטר לשנת הלימודים תשפ"ד
המחלקה לגאוגרפיה תעניק מלגות לתלמידים מתקדמים מצטיינים בגאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים מהקרן ע"ש פרנסיס גונטר.
המלגה תוענק לתלמידי התואר השני במסלול המחקרי ולתלמידים לתואר שלישי בכל תחומי המחקר הגאוגרפי עם העדפה להתמקדות בעיר ירושלים.
המלגה היא בהיקף של עד כ- 100% ממלגת המחיה של האוניברסיטה העברית לשנה אחת.
הקריטריונים להגשת מועמדות למלגת גונטר מפורטים להלן.
הגשת מועמדות לקבלת המלגה תתבצע באמצעות טופס מקוון עד עד ל-8 בדצמבר 2023
רקע
פרנסיס גונטר, שנולדה בטקסס, הייתה סופרת ועיתונאית אשר שמשה כעיתונאית זרה בישראל, והיתה ציונית מובהקת. היא התיידדה עם מנהיגי העולם בתקופתה כגון צ'רצ'יל, נהרו, וייצמן ובן גוריון. פרנסיס גונטר התגוררה בשנותיה האחרונות בירושלים ולאחר מותה ב- 1964 הורישה בצוואתה את מרבית עזבונה בישראל לאוניברסיטה העברית בירושלים. קרן לזכרה הוקמה באוניברסיטה על ידי מנהל עזבונה וידיד קרוב שלה, אלכסנדר רפאלי ז"ל.
הקרן על שם פרנסיס גונטר מיועדת החל מתשע"ז למלגות לסטודנטים לתארים מתקדמים במחלקה לגאוגרפיה עם העדפה להתמקדות בעיר ירושלים על פי החלטת האוניברסיטה העברית יחד עם משפחת רפאלי.
קריטריונים
תלמידי תואר שני
1. המועמד רשום לקורסים בשנה בה מוצעת המלגה או שסיים את הקורסים הנדרשים בתואר ונותר לו לסיים את כתיבת התיזה.
2. היקף הנ"ז המצטבר בלימודי המוסמך הוא 18 נ"ז לפחות והממוצע המצטבר הינו 90 ומעלה.
3. המועמד רשום במסלול המחקרי.
4. הצעת מחקר לתזה הוגשה ואושרה על ידי המדריך.
5. המועמד בשנת הלימודים השניה או השלישית לתואר השני.
6. תנתן עדיפות למחקר בנושא ירושלים.
תלמידי תואר שלישי:
1. המועמד רשום בשנה בה מוצעת המלגה ברשות לתלמידי מחקר.
2. המועמד בשנת הלימודים הראשונה עד החמישית (כולל) לתואר השלישי.
3. למועמדים בשנת הלימודים השלישית ומעלה הצעת מחקר מאושרת.
4. תנתן עדיפות למחקר בנושא ירושלים.
מסמכים להגשה
תואר שני:
טופס מועמדות מקוון, קורות חיים, הצעת מחקר, אישור מהמדריך שהצעת המחקר של המועמד הוגשה, מכתב המלצה מהמדריך, גיליונות ציונים לתואר ראשון ושני. בנוסף, למגישים בקשה למלגת המשך: דוח התקדמות ופעילות מחקרית בשנה הקודמת.
תואר שלישי:
טופס מועמדות מקוון, קורות חיים, גיליונות ציונים לתואר ראשון ושני, הצעת מחקר (לתלמידים בשלב ב') או מסמך כוונות מחקר (1-2 עמודים) המתאר את כיוון הדוקטורט העתידי (לתלמידים בשלב א'), מכתב המלצה מהמדריך. בנוסף, למגישים בקשה למלגת המשך: דוח התקדמות ופעילות מחקרית בשנה הקודמת.
היקף המלגה
המלגה היא בהיקף של עד כ-100% ממלגת המחיה של האוניברסיטה העברית לשנה אחת.
הערות
1. המלגה תוענק על בסיס שיקול מצוינות אקדמית בלבד. השיקולים כוללים ציונים, פרסומים מדעיים, הצגת המחקרים בכנסים מדעיים, הגשת בקשות וזכיה במלגות הצטיינות ועוד.
2. המלגה תוענק לתלמיד לשנה אחת הן לתלמידי תואר שני והן לתלמידי תואר שלישי.
3. תלמיד תואר שני או שלישי שקיבל מלגת גונטר רשאי להגיש בקשה להמשך המלגה לשנה נוספת. הבקשה תידון עם כל הבקשות ותבחן התקדמות המועמד בשנת הלימודים הקודמת. מתן מלגה לתלמידי תואר שני בשנה השלישית דורש אישור ועדת חריגים.
4. המלגת תנתן לתלמידי תואר שני לכל היותר לשנתיים ולתלמידי תואר שלישי לכל היותר לשלוש שנים.
5. תלמיד מלגת גונטר שזכה במלגת מצוינות אחרת בהיקף של 75% לפחות יופחת היקף המלגה כך שישלים להיקף שנקבע על ידי הועדה. בכל מקרה הסטודנט יוכר כזוכה מלגת גונטר.
6. היתר עבודה למקבלי מלגת גונטר: תותר כל עבודה לתלמידי מוסמך המקבלים מלגה של עד 4,000 ₪ לחודש ולתלמידי דוקטור המקבלים מלגה בגובה של עד 5,000 ₪ לחודש.
7. המלגה אינה מזכה בפטור משכ"ל.
8. זוכי המלגה יתבקשו לציין את הקרן כמקור מימון בתיזה ובפרסומיהם.
כל האמור בלשון זכר מתייחס גם ללשון נקבה
זוכי המלגה
זוכי מלגת גונטר תשפ"ד:
|
שנת לימודים |
תואר |
שם הזוכה |
נושא המחקר |
שם המנחה |
| תשפ"ד | תואר שני | יודפת בן שלום |
הצלבת תלונות ציבור ונתוני עתק בתחבורה ציבורית לשם איתור כשלים באמינות השירות- מטרופולין ירושלים כמקרה בוחן ייחודי
|
פרופ' סיגל קפלן וד"ר יאיר גרינברגר |
| תשפ"ד | תואר שני | קמילה מאיר וייסברג | “Progressive City in a Neoliberal State. How do long-term rental policies reflect the differences in implementation of national frameworks at the local level?” | ד"ר אמילי סילברמן |
זוכי מלגת גונטר תשפ"ג:
|
שנת לימודים |
תואר |
שם הזוכה |
נושא המחקר |
שם המנחה |
| תשפ"ג | תואר שני | גליה גלוברמן |
"Community Planning: Success and the Role of the Community Planner.Case study: Jerusalem" |
ד"ר אמילי סילברמן |
| תשפ"ג | תואר שלישי | מיכל צוקרמן-פרקש | "Walkability and walking among marginalized populations in the city - a person-centered approach" | ד"ר עמית בירנבוים |
זוכי מלגת גונטר תשפ"ב:
|
שנת לימודים |
תואר |
שם הזוכה |
נושא המחקר |
שם המנחה |
| תשפ"ב | תואר שני | הגר סרולוביץ |
"ערים חכמות, גרסת הצרכנים: כיצד ניתן למדוד ולהעריך חדשנות עירונית מנקודת מבטם של משתמשי הערים?" |
פרופ' נועם שובל |
| תשפ"ב | תואר שני | רוני אבנרי |
"Perceptions of loss arising from long-term environmental change: dynamics, value tradeoffs and the effects of adaptation" |
ד"ר עמית טובי |
| תשפ"ב | תואר שני | אריאל מרוז | "מגמות צמחייה בנגב" | פרופ' נעם לוין |
זוכי מלגת גונטר תש"ף:
|
שנת לימודים |
תואר |
שם הזוכה |
נושא המחקר |
שם המנחה |
| תש"ף | תואר שני | לידור בן - דוד |
"שינויים בקווי השיח הסביבתיים סביב דפוסי הפיתוח בירושלים בשני העשורים האחרונים" |
פרופ' ערן פייטלסון |
|
שנת לימודים |
תואר |
שם הזוכה |
נושא המחקר |
שם המנחה |
| תשע"ט | תואר שני | יעל ישראלי |
Climate-migration: Adapyation or maladaptaion? |
ד"ר עמית טובי |
| תשע"ט | תואר שני | עדנה גוק |
חישה מרחוק של דגמים מרחביים של אורות לילה בירושלים |
פרופ' נעם לוין |
|
שנת לימודים |
תואר |
שם הזוכה |
נושא המחקר |
שם המנחה |
| תשע"ח | תואר שני | ניר חסון | "השכונות הנעלמות" בירושלים | פרופ' ריכב רובין |
| תשע"ח | תואר שלישי | יהודה גרינפילד-גילת | בין פתיחות לסגירות של מדינות: תמורות בניידות של בני אדם וגבולות |
פרופ' ערן פייטלסון |
|
שנת לימודים |
תואר |
שם הזוכה |
נושא המחקר |
שם המנחה |
| תשע"ז | מוסמך | תמרה קרזינר | Mobility and Transport Strategies of Precarious Employment Among Asylum Seekers in Jerusalem | פרופ' סיגל קפלן |
פרס על שם הרצל (הרצי) הלוי הי"ד
הרצל (הרצי) הלוי היה סטודנט לקראת סיום לימודיו לתואר הראשון במחלקה לגאוגרפיה כאשר פרצה מלחמת ששת הימים.
הרצי גוייס לשרות מילואים במסגרת אחת מחטיבות הצנחנים במילואים והשתתף במערכה לשחרור ירושלים במהלכה נפל בקרב.
זמן קצר לאחר נפילתו של הרצל ("הרצי") הלוי, החליטה אלמנתו גב' יפה הלוי בסיוע המשפחה וידידיה להנציחו באמצעות מתן פרס על שמו.
הפרס מוענק מדי שנה בטקס הנערך סמוך ליום ירושלים במסגרת הסמינר המחלקתי של המחלקה לגאוגרפיה.
קריטריונים לזכייה בפרס
פרס הרצל (הרצי) הלוי מוענק מדי שנה לעבודה סמינריונית מצטיינת אשר נכתבה במסגרת אחד הסמינרים של התואר הראשון.
זוכי הפרס
|
שנה"ל
|
שם הזוכה
|
נושא העבודה
|
| 9.5.23 | עומר רק | "לשם ובחזרה: בחירת אמצעי ההגעה לטיפול של מטופלות סרטן צעירות- בחינה איכותנית" |
| 9.5.23 | רעות אסתרי | "כיצד השפיעו סגרי הקורונה על השימושים בשטחים ירוקים עירוניים?" |
| 25.5.22 | חיים לאוסתירה | "בנייה לא מוסדרת בחברה החרדית בישראל מאפיינים, היקף והשלכות" |
| 26.5.21 | נתנאל גפן |
"Predicting Post-Brexit Automotive Industry Investment Into The European Union" |
| 8.1.20 | בר עמנואל | "האם העניים בערי אירופה משלמים יותר על דיור?" |
| 1.1.19 | מיכאל פרלה | "מחירי לינה בדירות Airbnb כפונקציה של גישה ונגישות לתחבורה ציבורית" |
| 2.1.18 | פלג סמואלס |
"Estimating Spatial Preferences for Location and Land in European Cities; The Case of London" |
| 17.5.17 | יונתן שוימר |
Putting sharing back into ridesharing – The relationship between social interactions and ridesharing in the digital age |
| 1.6.16 | ליאור בן חיים | הגירה אל אירופה: מדיניות האירופאים והשפעתה על תופעת ההגירה |
| 27.5.15 | יעל ישראלי | השפעת המדיניות האירופאית בסחר בפחמן (ETS) על מדינות מזרח אירופה |
| 21.5.14 | טל אולוס | המשבר הכלכלי (2008-2011) כגורם המציף תחושות השתייכות וזהות באיחוד האירופי |
| 22.5.13 | אלון כהני | תצורה מרחבית של העיר והליכה ברגל |
| 23.5.12 | אורטל אסף | התחבורה הציבורית בירושלים |
| 4.5.11 | נעה זיידל |
הקשר בין זיהום אוויר מתחבורה בירושלים לסרטן מסוג לימפומה שאינה הודג‘קין (NHL) |
| 9.6.10 | איה אלוני | אם אינך יכול להילחם בהם....תצטרף אליהם ? השפעת מאבקים סביבתיים על דפוסי תכנון וביצוע דרכים חדשות בישראל בעשור האחרון |
|
20.5.09
|
ליאור שילט
|
שקולים תחבורתיים במו"מ על גבולות המקרה של ה'קו הירוק'
|
|
11.6.08
|
איל רדלר
|
מקרה מבחן לבחינת השימוש במערות ובמנהרות כמקלטים במקרה של התקפה אטומית
|
|
9.5.07
|
בטי כהן
|
שימור אתרים גאולוגים
|
|
7.6.06
|
מרק שטרן
|
פיתוח ובינוי בקו התפר בירושלים בין השנים 1967-2005
|
|
8.6.05
|
אתי ליברמן
|
איכות הסביבה הנשית בארץ ישראל של המאה ה-19
|
|
9.6.04
|
רונית בן-עמי
|
מעיין הגיחון – מאין באת ?
|
|
28.5.03
|
זאב זמיר
|
הרכב המשותף בקבוץ: אידיאולוגיה? פסיכולוכיה ? נוחות ? כסף ?
|
|
5.6.02
|
דני שרירא
|
הדרכים התרבותיות של האיחוד האירופאי: נסיון לפענח את הגבולות התרבותיים של אירופה
|
|
6.6.01
|
אמיל ישראל
|
תשתית ברכבת בישראל כדפוס אנכרוניסטי הגורע מפוטנציאל הפתרון לבעיות התחבורה
|
|
10.6.98
|
איילת פריגת
|
העדפת תחבורה ציבורית
|
|
28.5.97
|
גלית כהן
רות אמיר
שוני גולדברגר
|
הערכת פרוייקטים תחבורתיים הצגת התהליך הקיים והצעה לשיפורו
|
|
7.6.95
|
פפאי ניר
|
שילוב תשתיות: מציאות או דמיון?
|
|
8.6.94
|
מרדכי חקלאי
|
קני מידה מרחביים לבחינת ההשפעה הסביבתית של כבישים
|
|
16.6.93
|
דורון בר
|
מדוע לא התפתחה התעשיה בירושלים בתקופת המנדט
|
|
מועד הטקס |
זוכה/זוכת הפרס |
| 1992 | נמרוד לוז |
| 1991 | אורי ברוק |
| 1990 |
שלאין אפרים
מעוז חביב
|
| 1988 | מלכה איסטרין |
| 1986 | מסעוד נאוה |
| 1985 | עדית לוזיה |
| 1984 |
ארז יער
משה ששון
|
| 1983 | ורוניקה רונן |
| 1982 | טל שחור |
| 1981 | שרה תל-שחר |
| 1980 | רבקה ביג'ל |
| 1979 | בלה לנדאו |
| 1978 | דני יאברי |
| 1977 |
גור דוד ביגון
רמי לפידות
ריכב רובין
יונתן בר-גור
|
| 1976 | חגית ענבר |
| 1975 | הדה נשרי |
| 1974 | אילן סלומון |
| 1973 | דורון גב |
| 1972 |
יעל קפלן
אבנר עופר
סיומה שורק
|
| 1971 | לבנשטיין שמואל |
| 1970 | פלקוב אילן |
| 1969 |
נדב רזניק
|
פרס על שם פרופ' דב ניר
דב ניר נולד בשנת 1922 בכפר אוקוליצ'נו השוכן לרגלי הרי הטטרה, בצפון - מרכז סלובקיה. עלה ארצה בעליית הנוער בשנת 1939.
בשנת 1950 החל את לימודיו במחזור הראשון של תלמידי המחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית שזה עתה הוקמה, היה מראשוני הבוגרים וממקבלי תואר דוקטור במחלקה לגאוגרפיה שהפכו להיות המורים והחוקרים בה.
תחילת דרכו כמרצה במחלקה היתה בשנת 1960, בשנת 1970 קיבל תואר פרופסור ואף עמד בראש המחלקה זמן מה.
בשנים 1979-1977 כיהן כנשיא האגודה הגאוגרפית הישראלית. בשנת 1989 פרש לגמלאות והמשיך בהוראה עוד שנים אחדות.
מחקריו עסקו בגאומורפולוגיה של ארץ ישראל ובגאוגרפיה רגיונלית. מבין אזורי הארץ , הקדיש תשומת לב רבה לבקעת בית שאן, אותה חקר במהלך הדוקטורט שלו, בשנת 1959 ואליה חזר מאוחר יותר ב – 1989 בספר נוסף. דב הקדיש עבודה רבה לגאוגרפיה רגיונלית של אזורים וארצות שונות בעולם ועל כך מעידים ספריו בסדרת ספרי ה"נופים" שכתב על צרפת, ספרד,ישראל ויפן. דב השקיע הרבה מאד בקשר בין הגאוגרפיה והחינוך וכתב ספרי לימוד לבתי הספר, מהם שהפכו לנכסי צאן ברזל של הגאוגרפיה בישראל. בשל תרומתו זו הוענק לו בשנת 1995פרס ישראל לחקר הגאוגרפיה של ארץ ישראל.
בין ספרי המחקר שפרסם "גאומורפולוגיה של א"י ", "פאתי מדבר, האדם בסובב הצחיח למחצה", "האדם כגורם גאומורפולוגי, מבוא לגאומורפולוגיה אנושית" ,"שיטות מחקר בגאוגרפיה רגיונלית", ”Region as a Socio-Environmental System: An Introduction to a Systematic Regional Geography”.
ביום חמישי י"ג בחשון התשע"ב (10.11.2011) הלך לעולמו פרופ' אמריטוס דב ניר והוא קרוב לגיל 90 שנה. יהי זכרו ברוך.
משפחתו של פרופ' דב ניר ז"ל החליטה להנציח את זכרו על ידי מתן פרס שנתי בסך 1000$ לעבודת גמר מצטיינת לתואר שני. תלמידי המחלקה בכלל ותלמידיה לתארים מתקדמים בפרט היו קרובים מאוד ללבו של פרופ' ניר. משום כך השילוב בין טיפוח המצוינות האקדמית במחלקה לבין התמיכה בתלמידים מתקדמים משקף היטב את מורשתו.
קריטריונים לזכייה בפרס
בחירת העבודה הזוכה תיעשה על ידי ועדת המלגות של המחלקה לגאוגרפיה, והקריטריון העיקרי לקבלת הפרס הוא עבודת גמר מצטיינת לתואר שני.
קריטריון נוסף הוא הזיקה לתחומי המחקר של פרופ' ניר.
זוכי הפרס
זוכי פרס פרופ' דב ניר
|
שנה |
שם הזוכה |
נושא העבודה |
|
תשפ"ב |
לידור בן דוד |
Changing Storylines amongst Jerusalem’s Social Movements Concerning Urban Development |
|
תשפ"ג |
אמיר קהל |
Using Agent-Based Simulation to test Spatial Mitigation for Covid-19 |
| שם | שנת זכייה |
| עומרי כרמון | סיים תואר שני במחלקתנו והזוכה בפרס דב ניר לשנת 2020 |
| עדנה גוק | סיימה תואר שני במחלקתנו והזוכה בפרס דב ניר לשנת 2019 |
| שגיא גנות | סיים תואר שני במחלקתנו והזוכה בפרס דב ניר לשנת 2018 |
| רותם משקוב | סיימה תואר שני במחלקתנו והזוכה בפרס דב ניר לשנת 2017 |
| אלון כהני | סיים תואר שני במחלקתנו והזוכה בפרס דב ניר לשנת 2016 |
| עדו קליין | סיים תואר שני במחלקתנו והזוכה בפרס דב ניר לשנת 2015 |
| אורטל קרן | סיימה תואר שני במחלקתנו והזוכה בפרס דב ניר לשנת 2014 |
| חיים שוורץ | סיים תואר שני במחלקתנו והזוכה בפרס דב ניר לשנת 2013 |
| עמית בירנבאום | תלמיד לתואר שלישי במחלקתנו והזוכה בפרס דב ניר לשנת 2012 |
פרס על שם פרופ' שלום רייכמן
שלושים שנות פעילותו המדעית של פרופ' שלום רייכמן ז"ל הן סיפורה של הגיאוגרפיה המודרנית.
בפועלו המדעי נכללו ארבעה תחומים: תחבורה, גיאוגרפיה היסטורית, תכנון ומדיניות, וגיאופוליטיקה וגבולות.
בעבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטת ליברפול שלום רייכמן חקר את התפתחות התעופה באפריקה המערבית בגישה גיאוגרפית.
לאחר שובו ארצה הוא המשיך בחקר התעופה והרחיבו לחקר התחבורה היבשתית.
בין היתר הוא הוביל את סקר הרגלי הנסיעה הראשון בישראל.
בעבודותיו אודות התכנון והמדיניות הציבורית בישראל, הוא בחן את תכניות פיזור האוכלוסיה, שיקום שכונות, כמו-גם את התפתחותה המוסדית של מערכת התכנון וההתיישבות ביהודה ושומרון.
במחקריו הוא הניח את היסודות לגישה ההתנהגותית לניתוח תחבורה, עסק בניתוח מערכות התשתית הבאות לתת מענה לביקוש לתנועה, ובחן את התפתחותן של מערכות התשתית הללו. הצירוף של שני קווי מחקר אלו בא לידי ביטוי בשאלת היסוד ששאל בספרו משנת 1983 "התחבורה: עבדות או חירות?" (הספר נכתב בצרפתית, שפה שבה שלט ובה פרסם, לצד פרסומיו באנגלית ובעברית).
במחקריו ההיסטוריים בחן פרופסור רייכמן את תהליכי ההתיישבות בארץ ישראל בטרם "פרוץ המדינה" (כלשונו), וכן בשנותיה הראשונות. ספרו "ממאחז לארץ מושב" היה ונותר ספר יסוד המנתח את היווצרות מפת היישוב היהודי בארץ ישראל בטרם קום המדינה.
בשנים האחרונות לחייו, פרופ' רייכמן חקר את תהליכי היווצרותם ושינויים של גבולות, ובייחוד את השאלה מה הם תיפקודי הגבולות וכיצד הם משתנים. בין השאר התמקד בתיפקודי הגבולות של מדינות אירופה תחת האיחוד האירופי. כמו בכל תחומי מחקרו גם בחזית זו הוא הקדים ראוֹת, ובכלל זה בשאלת הגבול המזרחי הרצוי למדינת ישראל.
פרופ' רייכמן העמיד דורות של תלמידים. בין תלמידיו ניתן למנות את פרופ' יוסי כץ, ד"ר ארנון גולן, פרופ' עירית עמית-כהן ופרופ' ערן פייטלסון.
בנוסף לפעילותו המדעית, שלום רייכמן היה מעורב בשדה המעשה. הוא שימש בתפקיד המדען הראשי של משרד התחבורה, יועץ למינהל התכנון בעת הכנת תכנית המתאר הארצית לפיתוח בינוי וקליטת עליה (ת/מ/א 31) ויועץ לפרויקט שיקום שכונות. כמו-כן כיהן כסגן נשיא של האוניברסיטה הפתוחה פרופ' רייכמן הקים את האגודה הישראלית למחקר תחבורה ושימש כיו"ר הראשון שלה.
באוקטובר 1992 שלום רייכמן הלך לעולמו, והוא בן 57. עם פטירתו איבדה קהילת הגיאוגרפים בישראל והמחלקה לגיאוגרפיה את אחד החוקרים המקוריים ביותר שלה.
הפרס מוענק מידי שנה במסגרת מפגש הבוגרים השנתי של המחלקה לגאוגרפיה.
קריטריונים לזכייה בפרס
זוכי הפרס
|
שנת לימודים |
זוכה/ת הפרס | נושא העבודה |
| תשפ"ג | דניאלה לוינצקי | "שינוים במגמת היבדלות בקהילות מגורים מגודרות בסאו פאולו ברזיל" |
| תשפ"ב | עידית טיקוצקי | "חישה מרחוק להערכת חומרת שריפה" |
| תש"ף | רננה גולדברג | "היכנסי כבר לאוטו וניסע" – או שמא היכנס? הפער המגדרי בשימוש ברכב פרטי במשקי בית עם מחסור ברכבים" |
| תשע"ט | עמיר תדמור | "חומה ומגדל: הפוליטיקה של פיתוח קו החוף בתל אביב" |
| תשע"ח | נעמה אונא פרידמן | "משפחות ללא רכב בירושלים - ניתוח מאפיינים ומסקנות" |
| תשע"ח | אדם רוס | "Planning for Public Places under Pressure: An Examination of Kiryat Gat West and Kiryat Gat North” |
| תשע"ז | תמרה קרזינר | "EFFECT OF DRIVERS’ LABOUR CONDITIONS ON MINIBUS SERVICES IN LUBUMBASHI, DRC" |
| תשע"ו | רותם גבע | "האינטרסים והחסמים בהסדרת חוזי המשבצות החקלאיות" |
| תשע"ה | רותם שעתל |
"שוק מחנה יהודה לאן - ?מגמות שינוי ופיתוח בשוק העירוני בראי הסוחרים" |
פרס על שם פרופ' עמירם גונן
פרופ' עמירם גונן ז"ל 2018-1935
ערב יום הולדתו ה-83, בשמחת תורה (1.10.2018), נפטר פרופ' עמירם גונן, שהיה מאבות הגאוגרפיה העירונית הישראלית ומעמודי התווך של הדור השני של המחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים, בתחום העירוני-החברתי-הכלכלי-התכנוני.
תחום זה כלל בין היתר גם את פרופ' אריה שחר ז"ל ופרופ' שלום רייכמן ז"ל, שלושתם ילידי אותה שנה: 1935.
עמירם התמחה בגאוגרפיה עירונית חברתית, ובין היתר חקר במשך שנים את הפסיפס העירוני הפרברי של ערי ישראל, ובפרט את עיור המושבות, שיכוני העולים והוותיקים והתברגנות שכונות, תחום בו הדריך כמה מהבולטים שבתלמידיו. עולם ידע זה סוכם בספרו Between the City and Suburb: Urban and residential Patterns and Processes in Israel, שיצא לאור בשנת 1995. עמירם פעל רבות בתחומי המדיניות והתכנון, בין היתר כראש מכון ירושלים לחקר ישראל בשנים 1989-1986, כראש מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות בשנים 2006-1990 וכשותף בצוותי תכנון מגוונים, ובהם ישראל 2020 - תוכנית אב לישראל בשנות ה-2000.
עמירם התמחה בגאוגרפיה עירונית חברתית, ובין היתר חקר במשך שנים את הפסיפס העירוני הפרברי של ערי ישראל, ובפרט את עיור המושבות, שיכוני העולים והוותיקים והתברגנות שכונות, תחום בו הדריך כמה מהבולטים שבתלמידיו. עולם ידע זה סוכם בספרו Between the City and Suburb: Urban and residential Patterns and Processes in Israel, שיצא לאור בשנת 1995. עמירם פעל רבות בתחומי המדיניות והתכנון, בין היתר כראש מכון ירושלים לחקר ישראל בשנים 1989-1986, כראש מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות בשנים 2016-2000 וכשותף בצוותי תכנון מגוונים, ובהם ישראל 2020 - תוכנית אב לישראל בשנות ה-2000.
עמירם עסק רבות בהשתלבות האוכלוסייה הערבית/הפלסטינית והאוכלוסייה החרדית בחברה ובכלכלה הישראלית. לשתי הסוגיות היה מקום מרכזי בפעילותו של מכון פלורסהיימר, כאשר בראשונה שיתף פרופ' גונן פעולה עם מי שהיה קודם לכן תלמידו פרופ' ראסם חמאיסי. עמירם חקר את דפוסי השתלבותה של האוכלוסייה החרדית בניו יורק ובלונדון בשוק העבודה ("מהישיבה לעבודה, הניסיון האמריקני ולקחים לישראל", 2000; "בין לימוד תורה לפרנסה, חברת לומדים ומתפרנסים בלונדון", 2005). פעילותו לשילוב האוכלוסייה החרדית במערכת ההשכלה הגבוהה חרגה מתחום המחקר והוא היה פעיל בגיוס מלגות בתחום זה ובייעוץ לסטודנטים חרדים. סוגיית עתידה החברתי והתכנוני של ירושלים העסיקה גם היא מאוד את עמירם ובאה לידי ביטוי בשורת פרסומים שיצאו לאור במכון פלורסהיימר.
לא ניתן לסכם את פועלו ותרומותיו של עמירם בדיווח יבש על פריונו המחקרי. עמירם היה אדם בעל אופקים רחבים ביותר, סקרנות ויצירתיות אין קץ. כל מי שזכה לעבוד במחיצתו התוודע לדרך חשיבתו האסוציאטיבית, כאשר תוך כדי השיחה עולים רעיונות חדשים לחלוטין "מחוץ לקופסא", ובהם כאלה הנקלטים על ידי בני שיחו ומובילים אותם בהמשך לכיוונים שלאו דווקא תוכננו מראש. לא במקרה עסק עמירם בתחום החברתי – עמירם היה איש אוהב אדם, איש שיחה היודע "לקרוא" את אנשי שיחו ולכבדם. עמירם היה גם אדם שלא הלך בתלם של כללי המשחק האקדמיים המחושבים, אלא השקיע ביוזמות שאולי לא מסייעות לקריירה האקדמית, אך האימפקט האמיתי שלהם גדול בהרבה מזה של מאמר בכתב עת מדעי. אזכיר כאן את ספרו המרשים Israel Then and Now and In-Between (1997) וסדרה בת 10 כרכים שערך: Peoples of the World: Cultures and Custom. – אנציקלופדיה על הקבוצות האתניות בכל העולם, שיצאה לאור בניו יורק. עמירם עסק במגוון רחב של תחומים, בהם ייחודיים, כמו גאוגרפיה של קבורה, ובהם בלב העשייה התכנונית, כמו מדיניות פיזור האוכלוסייה והתכנון הארצי. אפילו על האירוע המכונן של ביטול ה-Spadina Expressway בטורונטו כתב נייר בשנת 1970.
עמירם היה דמות מובילה ומיוחדת בתחום הגאוגרפיה והלימודים העירוניים בישראל במשך קרוב לשישים שנה. הוא יחסר לנו מאוד כחוקר פורה ושופע רעיונות וכאדם.
כתב: פרופ' ערן רזין
קריטריונים לזכייה בפרס
בחירת העבודה הזוכה תיעשה על ידי ועדת המלגות של המחלקה לגאוגרפיה, הקריטריון העיקרי לקבלת הפרס הוא עבודה מצטיינת (בוגר או מסומך) בתחום חקר החברה החרדית ו/או החברה הערבית בישראל.
הפרס יוענק במסגרת יום העיון ומפגש הבוגרים השנתי של המחלקה.
זוכי הפרס
| שנת לימודים | זוכה/ת הפרס | נושא העבודה |
| תשפ"ג | שהם נטף | "שיתוף ציבור כערך - סולל את הדרך. שיתוף ציבור בפרויקט הקו הירוק של הרכבת הקלה ברחוב בר אילן בירושלים" |
| תשפ"ב | נעה יניב | כיצד ניתן ליישם סגירת רחובות לתנועת כלי רכב כ פתרון למחסור בשטחים פתוחים עבור ילדים? שכונת בית ישראל כמקרה בוחן |
| תש"ף | היבה בווארדי | "גורמים המשפיעים על בחירת מקום המגורים בקרב הצעירים הפלסטינים בישראל: העדפות הדיור" |
| תשע"ט | יעל דרייפוס - שקד | "גבולות המע"ר החרדי: המרחב הפועם של עולם התורה" |
מלגה על שם פרופ' יהושע בן-אריה
יהושע בן אריה, גאוגרף חוקר תולדות ירושלים והארץ, ראה את עצמו "בן הארץ הזאת" כפי שקרא לספרו האחרון.
יהושע היה חוקר מובהק של ארץ ישראל, מורה מסור לתלמידיו הרבים, מנהיג אקדמי באוניברסיטה העברית, ופעיל במעשה הציבורי. חתן פרס ישראל לשנת 1999 בתחום הגאוגרפיה וידע ארץ ישראל.
משפחתו של יהושע בן-אריה החליטה להנציח את זכרו על ידי הקמת קרן מחקרית על שמו, אשר תעניק, מידי שנה, מלגה בסך 5,000 ש"ח לטובת תלמיד/ה מתואר הבוגר שיכתבו עבודה בנושא ירושלים.
השילוב של תמיכה בדור צעיר של חוקרי/ות ירושלים ועידוד מצוינות אקדמית במחלקה משקף היטב את מורשתו.
קול קורא
מלגה לסטודנט/ית לתואר ראשון ע"ש פרופ' יהושע בן-אריה תשפ"ד
משפחתו של פרופ' יהושע בן-אריה החליטה להנציח את זכרו על ידי הקמת קרן מחקרית על שמו, אשר תעניק, מידי שנה, מלגה בסך 5,000 ש"ח.
המלגה תוענק לתלמיד/ה מתואר הבוגר שיכתבו עבודה בנושא ירושלים.
המלגה היא בהיקף של עד כ-100% ממלגת המחיה של האוניברסיטה העברית לשנה אחת1.
לבירורים ניתן לפנות למזכירות המחלקה בטלפון: 02-5883019
מלגה על שם אורה עצבה
אורה עצבה ז"ל (2021-1941) היתה מורה לגיאוגרפיה, מחנכת ומורת דרך, בוגרת המחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית שראתה במקצוע הוראת הגיאוגרפיה שליחות להקנות לתלמידיה ערכים לאהבת הארץ והאדם.
במשך חמישים שנה חינכה ולימדה אורה דורות של תלמידים וסטודנטים במוסדות לימוד שונים בעיר ירושלים. את עבודת המאסטר שלה לתואר השני כתבה על העיר לוד.
לימים כתבה את הספר המקיף ביותר על הגיאוגרפיה ההיסטורית של לוד והתפתחותה מראשית ימיה, שיצא לאור בשנת 1977.
קרן אורה עצבה ליוזמות חינוכית, ממשיכה את דרכה ומעניקה מלגה ל - 2 סטודנטים.ות לתואר בוגר משנים ב' ו ג' + תואר מוסמך מהמחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית. המלגה מוענקת לסטודנטים שרואים בעצמם "מורים לחיים" ובמקצוע הגאוגרפיה שליחות ומשמעות. גובה המלגה כ-7,000 ₪ לסטודנט.
סטודנט יוכל לקבל את המלגה פעם אחת בלבד במהלך לימודיו.
קישור לקרן אורה עצבה https://www.ora-atzaba.co.il/
קול קורא וטופס הרשמה מקוון
קול קורא- קרן אורה עצבה למורים לחיים
קרן אורה עצבה ליוזמות חינוכית, מעניקה מלגה לשני סטודנטים/ סטודנטיות לתואר בוגר משנים ב' ו ג' ולתואר מוסמך מהמחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית. גובה המלגה כ - 7,000 ₪ לסטודנט.
סטודנט יוכל לקבל את המלגה פעם אחת בלבד במהלך לימודיו.
הקריטריונים לבחירת התלמידים:
- מצוינות אקדמית
- מעורבות בקהילה
בנוסף תינתן עדיפות לתלמידים העונים על אחד מהקריטריונים הבאים:
- עולה חדש
- גדל בפריפריה גיאוגרפית או החברתית של ישראל
- תלמידים הלומדים לתעודת הוראה
על התלמיד להגיש למזכירות:
- גיליון ציונים
- מכתב באורך של עד עמוד המתאר כיצד הוא עומד בקריטריונים למלגה לרבות התאמה למורה לחיים
הקרן מעוניינת למסד את מעורבותם החברתית של הסטודנטים בחברה ובקהילה, תוך זיקה ישירה לתואר שהם לומדים ורואה את הסטודנטים הזוכים כבעלי כישורים רלוונטיים לתחום ההתנדבות.
בהתאם, במסגרת המלגה יתבקשו הסטודנטים/יות הזוכים להתנדב לעשייה חברתית של 30 שעות, בפעולות התנדבות שונות כפי שיוצעו על ידי המחלקה לגאוגרפיה, במהלך שנת לימודים אחת.
הפרס יוענק לזוכים ע"י המשפחה במהלך יום העיון השנתי של המחלקה.
ניתן לעיין באתר "קרן אורה עצבה"
הגשת מועמדות לקבלת המלגה תתבצע באמצעות טופס מקוון באתר המחלקה עד ליום 29 בפברואר 2024.
זוכי הקרן
זוכי קרן אורה עצבה לשנת 2023
ליאור יגן
שירה רוזנבאום
ישראל אורבך
זוכי קרן אורה עצבה לשנת 2022
טל אברהמוף
מיקה דואק
דנה כהן
פרס למתרגלים מצטיינים
מידי שנה האוניברסיטה והמחלקה עורכות סקר שביעות רצון בקרב התלמידים ביחס לעוזרי ההוראה. כדי להדגיש את החשיבות הרבה שאנו רואים באיכות ההוראה, החליטה המחלקה לייסד בשנת תשע"ב פרס למתרגלים המצטיינים בסקר הערכת ההוראה. גובה הפרס הינו 500 ₪.
הפרס יוענק במסגרת מפגש הבוגרים השנתי של המחלקה לגאוגרפיה.
זוכי הפרס
זוכי הפרס לשנת תשפ"ג
ד"ר אברי איתן
רותם משקוב
הגר סרולוביץ
זוכי הפרס לשנת תשפ"ב
רותם משקוב
אמיר קהל
טל אולוס
זוכי הפרס לשנת תש"ף
רותם משקוב
יונת ריין - ספיר
זוכי הפרס לשנת תשע"ט
טל אולוס
אילת אלבאום
זוכי הפרס לשנת תשע"ח
רותם משקוב
ינון גבע
לביא מיידניק
זוכי הפרס לשנת הלימודים תשע"ז
סטס דרפקין
עדי הלפרן
זוכי הפרס לשנת הלימודים תשע"ו
היבה בוארדי
אור גור
זוכי הפרס לשנת תשע"ה
אפרת שנהב: תרגלה בקורס "גאוגרפיה של פעילות כלכלית" (40104)
מוטי זוהר: תרגל בקורסים "מבוא לכרטוגרפיה" (40107) ו-"מבוא לממ"ג" (40942)
זוכי הפרס לשנת תשע"ג
אחישלום אלמוג- תרגל בקורס גאוגרפיה היסטורית-תרבותית של ירושלים לתקופותיה (40615)
מור פאר- תרגלה בקורסים: מבוא לממ"ג (40942)
סדנא בממ"ג ראסטרי (40834)
זוכי הפרס לשנת תשע"ב
עמית טובי- תרגל בקורס מבוא לתורת האקלים (40109)
אמיר אלישע- תרגל בקורסים: מבוא לממ"ג (40942)
סדנא בממ"ג ראסטרי (40834)
פרס הצטיינות בגאואינפורמטיקה
המחלקה לגאוגרפיה מעניקה מידי שנה פרסי הצטיינות לתלמידי החטיבה בגאואינפורמטיקה.
הפרס יוענק מידי שנה במסגרת מפגש הבוגרים השנתי של המחלקה לגאוגרפיה.
זוכי הפרס
זוכי הפרס לשנת תשפ"ג
שיר דוידוביץ
שקד צימרמן
רומן פינחסוב
עידן שפרינגר
זוכי הפרס לשנת תשפ"ב
רענן דורון
עודד סלע
אורי ברכה
מיקה דואק
דנוך גל
סמט דרור
נבון יוסי
ויילר אסנת
גיא מגן
זוכי הפרס לשנת תש"ף
טלי בורדון
נעה גולדברג
אוריאל שבין
דרור סמט
דביר הר זהב
גיא מגן
יוסי נבון
אוסנת ויילר
מעיין ברקוביץ
קוראי דאי ממן
זוכי הפרס לשנת תשע"ט
אפרת אביעד
רוני אבנרי
טלי בורדון
נעה גולדברג
מיכל אטדגי
מייקל סאקלאף
אוריאל שבין
אמיר קהל
שירה פישמן
שי מרסר
זוכי הפרס לשנת תשע"ח
אפרת אביעד
רוני אבנרי
ניר קליימן
בר שמיר
עודד זיסרמן
אילת אלבאום
קרן צידון
אלדן טסלר
פלג סמולאס
לביא מיידניק
קמה לי-טל
אלונה שץ
אילת אלבאום
שירה זילברטל
אלדן טסלר
ויקטוריה ודובין
נורית אברך
אור גור
ויקטוריה ודובין
ברוך לזרוס
ניר בלפר
הראל דן
אור גור
עקיבא האריס
רועי אלגביש
נורית אברך
זוכי הפרס לשנת תשע"ג
עדי פרי
הראל דן
רועי עברי
ניצן פז
דנה נבו