רקע כללי

הגאוגרפיה היא מדע העוסק בחקר המרחב, הדגמים והתהליכים הפיזיים והאנושיים המתחוללים על פני כדה"א. לימודי הגיאוגרפיה עוסקים בגידול עירוני מואץ, בתהליכי גלובליזציה המתנגשים עם תרבויות מקומיות, בהתמודדות עם בעיות איכות הסביבה וזיהום אוויר, בהתחממות כדה"א ובתמורות האקלימיות הנובעות מכך, בלחץ הגובר על משאבי הטבע, בכוחות המעצבים את פני כדה"א, במחזור ההידרולוגי ובנופי ארץ ישראל בעבר ובהווה.

תחומי מחקר

ניהול תכנון ומדיניות סביבה
פעילות האדם במרחב גאוגרפי נתון משפיעה על הסביבה ולכן על איכות החיים ותוחלת החיים. במדיניות ובתכנון הסביבה אנו מדגישים את ההיבטים האנושיים והפיזיים המשפיעים על הסביבה, תוך זיהוי גישות למזעור הפגיעה בסביבה באמצעים טכנולוגיים, תכנוניים, כלכליים וחברתיים. אמצעים אלה נועדו להשפיע על דפוסי התנהגות, שבאמצעותם ניתן למנוע פגיעה בסביבה. לדוגמא, אמצעים להפחתת צריכה, להתגוננות בפני שינוים אקלימים, ולמניעת סכסוכים על משאבי טבע כדוגמת מים ואנרגיה. בהתמחות בניהול תכנון ומדיניות סביבה אנו חוקרים כיצד שימוש באמצעי מדיניות אלה מאזנים בין צרכים שונים כדוגמת צרכי ביטחון, צרכי כלכלה, שיקולי הוגנות וצרכי המערכת האקולוגית. ההתמחות מפגישה חוקרים וסטודנטים מתחומים שונים על מנת להבין את המורכבות ויחסי הגומלין בין סביבה ואדם. ההתמחות מדגימה מורכבות זו על ידי חקר עיצוב מדיניות משאבי טבע שונים כדוגמת מים, מזון ואנרגיה.

גאוגרפיה עירונית וחברתית
החלק הארי של אוכלוסיית העולם חי כיום בערים ובישובים בעלי אופי עירוני. תחום זה מתמקד בהבנת התהליכים של עיצוב המרחב היישובי, בהדגשת תהליכי עיור, העיר כמערכת, המבנה הגאוגרפי הפנימי של העיר ויחסי גומלין מרחביים. בין היתר, עוסק תחום זה בתהליכים הכלכליים הגלובליים המשפיעים על יחסי הגומלין בין ערים, רשתות עירוניות/יישוביות, מערך שימושי הקרקע בעיר, התנהגות הפרט בסיביה העירונית ומבנה העיר במקומות שונים.

גאוגרפיה היסטורית
הגאוגרפיה ההיסטורית עוסקת בחקר שאלות גאוגרפיות ונושאי יסוד גאוגרפיים שונים בתקופות עבר. הגיאוגרפיה ההיסטורית מציגה שאלות גיאוגרפיות וחותרת להשיב עליהן באמצעות כלי מחקר גיאוגרפיים, היסטוריים וכלים מתחומים קרובים כדוגמת הארכיאולוגיה, האדריכלות וכדומה. היא מתמקדת בקשר בין הגאוגרפיה וההיסטוריה: כיצד עצבו תהליכים היסטוריים את התמונה הגאוגרפית, וכיצד השפיעו מרכיבים גאוגרפיים על התפתחויות היסטוריות ותרבותיות. הגאוגרפיה ההיסטורית דנה בשני תחומים אלה ברמה העולמית, האזורית והארצית, החל מן העת העתיקה ועד לעבר הקרוב. ארץ ישראל משמשת כמעבדה ללימוד הגאוגרפיה ההיסטורית.

גאוגרפיה פוליטית
תחום זה מדגיש את תפקידם של תהליכים חברתיים, פוליטיים ותרבותיים כמעצבים את המרחב. במסגרת זו נבחנים הארגון המרחבי של הפעילות האנושית ברמה היישובית, הבין- יישובית והארצית. תחום זה מתייחס לצד המוסדי של תהליכי שינוי, תכנון ומדיניות, ולמרכיבים החברתיים העומדים בבסיס השינויים המרחביים.

גאוגרפיה פיזית
הגאוגרפיה הפיזית עוסקת במכלול התהליכים הטבעיים המעצבים את פני שטח כדור הארץ. התחום מדגיש שילוב של תהליכים אקלימיים, קרקעיים, ביולוגיים, גאומורפולוגיים והידרולוגיים בקני-מידה שונים של זמן ומרחב, תוך התייחסות למקומו של האדם במערכת הטבעית, כחלק מההכרה במקומו המרכזי של האדם בעיצוב פני כדור הארץ בעידן הגיאולוגי הנוכחי שקיבל את הכינוי Anthropocene. התחום נשען על לימוד ומחקר בשדה בשילוב עם שיטות חדישות כמו מערכות מידע גאוגרפיות ((GIS, חישה מרחוק ומודלים ממוחשבים.  תחום הגאוגרפיה הפיזית מציע בסיס רחב במתן תשובות הולמות לבעיות סביבתיות מגוונות ברמה הכללית והמקומית. דגש מיוחד ניתן לפיענוח מידת הרגישות של נופים לשינויים טבעיים (כגון שינויי אקלים) ולשינויים מעשה ידי אדם (כגון שינויים בשימושי קרקע), תוך כדי הבנת המשובים (feedbacks) שבין פעילות האדם למערכות הפיזיות של כדור הארץ.
 


היסטוריה של המחלקה

המחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים הוקמה בשנת 1949 על ידי פרופ' דוד עמירן ז"ל ובכך היתה למחלקה הראשונה לגאוגרפיה בישראל. המחלקה לגאוגרפיה הוקמה ופועלת עד היום לפי המסורת הגאוגרפית של שילוב וקשרי גומלין בין הגאוגרפיה הפיזית והגאוגרפיה של האדם. עיקר המחקר וההוראה בראשית ימיה של המחלקה התמקד בתחום הגאוגרפיה הרגיונלית. אזורים שונים במדינת ישראל שזה עתה נוסדה נחקרו באופן שיטתי (עמק החולה, השרון, עמק בית שאן, הכנרת, הנגב), דבר הבא לידי ביטוי בעבודות המאסטר והדוקטורט שנכתבו באותן שנים. מאוחר יותר, בעקבות תמורות שחלו בתחום הגאוגרפיה בעולם הרחב, חלו שינוי בתוכנית הלימודים ובתחומי המחקר במחלקה.
בראשית שנות השישים, הדור השני של חוקרים הניח את יסודות הגאוגרפיה הנושאית במחלקה: גאוגרפיה פיזית (פרופ' רן גרסון ז"ל, פרופ' אשר שיק ז"ל, פרופ' דוד שרון ופרופ' אהרון יאיר), גאוגרפיה היסטורית (פרופ' יהושע בן אריה) וגאוגרפיה עירונית, חברתית וכלכלית (פרופ' אריה שחר ז"ל, פרופ' עמירם גונן, פרופ' שלום רייכמן ז"ל ופרופ' יהושע כהן ז"ל). בעשורים שחלפו המחלקה גדלה והתרחבה בהתאם למבנה הנושאי שנוצר, אולם נוספו תחומים שונים בתחום ההוראה והמחקר כדוגמת התחום הסביבתי ולאחרונה גם תחום הגאואינפורמטיקה.
 
במסגרת המחלקה מתנהלים כיום מחקרים רבים בישראל ומחוצה לה בהיקף ניכר. רבים מהמחקרים הם רב תחומיים ועוסקים בתחומים שונים המצויים בחזיתות הידע השונות בתחומי מדעי החברה, הטבע והרוח. רבים מחברי סגל המחלקה בעבר ובהווה מעורבים בפרוייקטים יישומיים שונים בישראל ומחוצה לה אשר יש בהם תרומה ציבורית רחבה ברמה המקומית, האזורית והלאומית, למשל בתחום התכנון העירוני והלאומי, תחבורה, סביבה, גאוגרפיה חברתית ופוליטית, שימור היסטורי, גאוגרפיה פיזית ועוד.
 
רוב הסגל הבכיר במחלקות האחרות לגאוגרפיה בישראל וכן רוב הגאוגרפים בכירים במגזר הציבורי והפרטי הם בוגרי המחלקה. ארבעה פרסי ישראל הוענקו לחוקרי המחלקה לאורך השנים: פרופ' דוד עמירן ז"ל, פרופ' דב ניר ז"ל, פרופ' אריה שחר ז"ל ופרופ' יהושע בן אריה.
 
חתני פרס ישראל

פרופסור דוד עמירן (1910 - 2003), חתן פרס ישראל לשנת 1977 בגאוגרפיה.
נולד בברלין. למד גאוגרפיה באוניברסיטאות פרייבורג ופרנקפורט. לאחר מכן עבר לאוניברסיטת ברלין, ממנה יצא להרי אורל ברוסיה לסקר גיאומורפולוגי, ובסיום מחקרו החליט לעבור לשווייץ, עקב עליית הנאצים לשלטון. באוניברסיטת ברן סיים דוקטורט על נהרות באיטליה. בשנת 1935 עלה לארץ ישראל. לאחר עלייתו ארצה התקבל כעוזר בספרייה של הגאולוג יהודה פיקרד. בשנת 1937 יזם את הוצאת אטלס ארץ ישראל, אך בטרם מימוש הרעיון גויס לשורות הצבא הבריטי ושירת ביחידת המיפוי במצרים ובאירופה. בשובו ארצה שירת בשירות המיפוי המנדטורי ובמלחמת העצמאות השתתף בלחימה. בתום המלחמה הקים את המחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים ועמד שנים רבות בראשה. היה פעיל בתוך מוסדות האוניברסיטה העברית (בין השאר כיהן כסגן נשיא האוניברסיטה) ומחוץ לה. היה לנשיא הראשון של האגודה הגאוגרפית הישראלית (1961 - 1977). עמירן נחשב לאבי הגאוגרפיה המודרנית בישראל. הרבה לחקור ולפרסם בתחומים שונים של הגאוגרפיה, החל מגאוגרפיה אזורית (חבלית) ועירונית, וכלה בגאוגרפיה סביבתית. אחד הפרויקטים החשובים שהוביל וערך היה אטלס ישראל ואטלס ירושלים. כן היה חלוץ המחקר הגאוגרפי של כפרי הערבים וערי הפיתוח וחקר אפשרויות להגברת הגשמים בישראל. העמיד תלמידים הרבה - רבים מהם היו פרופסורים לגאוגרפיה באוניברסיטאות השונות בארץ.
היה הראשון לזכות בפרס ישראל בתחום הגאוגרפיה, בשנת 1977. היה נשוי לרות עמירן, ארכאולוגית וחוקרת ארץ ישראל, זוכת פרס ישראל לשנת 1982. היו לבני הזוג הראשונים שזכו בפרס. בני הזוג עמירן הורישו את כל עזבונם לאוניברסיטה העברית בירושלים במטרה להקים קרן מלגות לסטודנטים מצטיינים בגאוגרפיה ובארכיאולוגיה.
 
פרופסור דב ניר (1922 -2011), חתן פרס ישראל לשנת 1995 בגאוגרפיה.
נולד בסלובקיה. בשנת 1939, מעט לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, עלה לארץ לבדו במסגרת עליית הנוער והתגורר בכפר הנוער בן שמן. בשנת 1950 החל את לימודיו במחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית שהוקמה רק שנה קודם לכן. לאחר שסיים את לימודיו במחלקה שימש בה כמרצה, מאוחר יותר קיבל תואר פרופסור ועמד בראשה. בנוסף שימש כנשיא האגודה הגאוגרפית הישראלית בשנים 1977-1979. מחקריו עסקו תחילה בעיקר בגאומורפולוגיה של ארץ ישראל, תחום אותו קידם רבות, ומאוחר יותר החל לעסוק גם בגאוגרפיה רגיונלית עם פרסום מחקריו על אזור עמק בית שאן.

לצפייה בשיחה עם פרופ' דב ניר לחץ כאן >>
 
פרופסור יהושע בן אריה (1929 -) חתן פרס ביאליק לשנת 1978 וחתן פרס ישראל לשנת 1999 בגאוגרפיה.
נולד בפתח-תקוה. החל את דרכו כמורה בבית ספר תיכון. בשנת הלימודים 1950-1949 התחיל את חוק לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים בחוגים להיסטוריה של עם ישראל ובחוג החדש לגאוגרפיה שרק נפתח אז על ידי דוד עמירן. בתום לימודיו שב לצבא והיה חוקר במחלקת ההיסטוריה של צה"ל. את הדוקטורט הוא הגיש בשנת 1962 לאוניברסיטה העברית, בנושא "הגאוגרפיה האזורית של עמק הירדן התיכון: מהכנרת בצפון ועד נחל תבור בדרום". בשנת 1966 מונה בן אריה למרצה באוניברסיטה העברית, ומילא בה תפקידים רבים ומגוונים לאורך השנים. בין השנים 1997-1993 כיהו כרקטור האוניברסיטה העברית. בן אריה הרבה לפעול גם במוסדות אחרים שלהשכלה גבוהה בישראל ובמקביל פעל גם במוסדות חינוך ותרבות שונים.
בן אריה נחשב לאבי האסכולה הגאוגרפית-היסטורית המודרנית בארץ. הוא העמיד דור של תלמידים ממשיכי דרכו ברחבי האקדמיה הישראלית.

לצפייה בשיחה עם פרופ' יהושע בן אריה, פרופ' אהרן יאיר ופרופ' עמירם גונן לחץ כאן >>
 
פרופסור אריה שחר (1935 - 2006), חתן פרס ישראל לשנת 1999 בגאוגרפיה.
נולד בחיפה ובגיל צעיר עבר לתל אביב. לצה"ל התגייס במסגרת עתודה אקדמית וסיים בהצטיינות את לימודיו בגאוגרפיה ובהיסטוריה מהאוניברסיטה העברית בירושלים. במסגרת שירותו הצבאי עסק במיפוי באמצעות תצלומי אוויר. לאחר הוא התמסר ללימודיו האקדמיים וכתב עבודת דוקטורט על מרכז העסקים הראשי של תל אביב. שחר הצטרף לסגל המחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית. הוא גם ייסד וניהל את המכון ללימודים עירוניים ואזוריים באוניברסיטה. שחר בראש מערכות "אטלס ישראל" ו"אטלס כרטא", שימש יו"ר ועדת מקצוע הגאוגרפיה במשרד החינוך והתרבות, עמד בראש הוועדה הלאומית הישראלית לגאוגרפיה ושימש כנשיא האגודה הגאוגרפית הישראלית. נוסף על כך, היה שותף לצוותי תכנון רבים מטעם ממשלת ישראל ובשנות חייו האחרונות לקח חלק מרכזי בתכנון תוכנית מתאר ארצית מספר 35.
שחר נחשב למייסד המחקר הגאוגרפי עירוני הישראל. הוא העמיד דור של תלמידים ממשיכי דרכו ברחבי האקדמיה הישראלית.





מידעון המחלקה

הרעיון להוציא לאור את "על המפה", מידעון המחלקה לגאוגרפיה, נבע מהרצון לשתף את בוגרי המחלקה בעבר, את תלמידינו בהווה ואת הקהילה הגאוגרפית בישראל בפעילות הרבה והמגוונת המתרחשת במחלקה בתחומי ההוראה והמחקר. בשנים האחרונות חלו שינויים ניכרים במחלקה בתחום תוכניות הלימודים לתואר הראשון והשני, חברי סגל ותיקים פרשו לגמלאות, נקלטו חברי סגל חדשים, והחלו פרויקטים מחקריים גדולים ופורצי דרך.

גיליון 01 גיליון 02 גיליון 03 גיליון 04 גיליון 05

גיליון 06 גיליון 07 גיליון 08 גיליון 09



מדיה וסרטונים

הלימודים במחלקה לימודי הגאוגרפיה באוניברסיטה משלבים בין הרצאות בכיתות ועבודה בקבוצות מחקר, בקליניקות ובמעבדות גאואינפורמטיקה, מחנות מחקר וסיורים לימודיים בארץ ובעולם.
הלימודים כוללים לימודי חובה ולימודי בחירה בנושאים מגוונים. השנה הראשונה מוקדשת בעיקרה ללימודי המבואות ובשנתיים הנוספות נהנים תלמידנו מלימודי בחירה מרובים. החל משנה השניה מוצעת האפשרות ללמוד גם לימודי גאואינפורמטיקה המקנים לתלמידים ידע תיאורטי, מדעי ויישומי בתחום המידע הגאוגרפי ובשיטות חישוביות חדשניות.

הצטרפו אלינו למחלקה לגאוגרפיה המובילה בישראל!

לצפייה בסרטון תדמית של המחלקה לחצו כאן

סיורים במחלקה

לאור החשיבות שישנה לסיורים במסגרת הלימוד הגאוגרפי, המחלקה לגאוגרפיה חידשה את המסורת רבת השנים של קיום סיורים לחו"ל במסגרת לימודי התואר הראשון והשני. החל משנת 2010 מתקיימים באופן סדיר מדי שנה סיורים לרומא בהדרכתו של פרופ' רוני אלנבלום ושותפים נוספים ממחלקות אחרות באוניברסיטה וכן סיור לדרום קטלוניה וברצלונה בהדרכתו של פרופ' נעם שובל. בשנים הקרובות בכוונת המחלקה להוסיף את ברלין כיעד נוסף לסיורים.


סיור לימודי לדרום קטלוניה וברצלונה:

הסיור לדרום קטלוניה וברצלונה כולל הכרות מעמיקה עם הגאוגרפיה העירונית של ברצלונה, טרגונה וטורטוסה וכן עם הגאוגרפיה התיירותית של הרי הפריורט והקוסטה דורדה (חוף הזהב) של דרום קטלוניה בה מרוכזים 50,000 אלף חדרי מלון ו-150 יחידות נופש וקמפינג לאורך רצועה של כעשרים קילומטרים בלבד.

סיור לימודי לברצלונה ודרום קטלוניה 2014

סיור לימודי לברצלונה ודרום קטלוניה 2013


סיור לימודי לברצלונה ודרום קטלוניה 2012


סיור לימודי לרומא

מידי שנה כ-25 תלמידים ממחלקות שונות באוניברסיטה העברית יוצאים לסיור לימודי ברומא בהדרכתם של פרופ' רוני אלנבלום מהמחלקה לגאוגרפיה, פרופ' מנואלה קונסוני מהחוג ללימודים איטלקיים ופרופ' אלכס יעקובסון מהחוג להיסטוריה. במהלך הסיור מעמיקים בתולדות העיר ובתקופותיה השונות.

סיור לימודי לרומא 2014

סיור לימודי לרומא 2016



"הזלצמן"
הזלצמן הוא מכשיר הגדלה אופטי גדול וישן שמילא חדר שלם. בחלקו העליון של המכשיר ניתן להניח צילום, צילום אויר או מפה ובאמצעות מערכת של עדשות ותאורה הוא השליך את התמונה על שולחן העבודה כשהיא מוגדלת. המכשיר שימש את עובדי המעבדה הכרטוגרפית ואת תלמידי המחלקה להגדלה, העתקה ופענוח של מפות ותצלומי אויר. בעידן הדיגיטלי, ולמעשה כבר קודם לכן, הוא נותר כאבן שאין לה הופכין במרתפי המחלקה.

לצפייה בזלצמן - סרט נוסטלגי במלאת 60 שנה למחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים לחץ כאן >>